|
ילידת 1980 ,
משפטנית בהתהוות,
בעלת פוטנציאל שטרם מומש, לצערה, להיות מאושרת,
(מאושרת? "מרוצה" זו מילה יותר מעשית)
" היא היתה נוגה ואת שמחת החיים הגדולה
כאבה כל הימים.....
מי שיזכרני ידע:
היא היתה בודדה" / מתוך "מי שידעני יזכר" ללאה
גולדברג
מכל צירופי המקרים ההזויים שיכולים לקרות, לפגוש את אופיר ברוש
בדרכי ללוקרים של חדר הכושר בו אני מנויה, לא היה מקרה לו
ציפיתי...
|
גל מתקדם ונסוג מעט,
כמו רגש שהציניות ממהרת לכסות
|
|
|
חשבתי פעם, איזה
נחמד זה היה אם
היה לי רקטום
מצופה בטפלון,
נכון? ואז כל
החרא היה מחליק
ולא נדבק, ולא
הייתי צריך אף
פעם לנגב.
רמבו 2 מהרהר |
|
