פעם זה מה שהיה כתוב כאן:
איריס שגב היא אגוצנטרית נוראית. היא לא כל כך
אגואיסטית, לעומת זאת, כי ברור לה שלמרות שהעולם
סובב סביבה היא צריכה להתייחס ולהתחשב גם באחרים.
היא בת שישים ותשע אבל מרגישה בת תשעים ושש. היא
ישרה, בעלת מודעות עצמית גבוהה במיוחד, פתוחה,
אמיצה, סובלנית, סובלת, אדיבה, עדינה, גאה, עניינית
ומתבודדת.

זה היה פעם. לפני כמה שנים. עכשיו היא לא יודעת
כלום. איריס שגב שידעה על עצמה פעם את הדברים האלה -
כבר לא בטוחה בכלום יותר. אז היא לא משנה את הכתוב
אבל בעצמה מפקפקת בכל מילה שכתובה כאן.

אילו ידעתי שבננו יחיה גיהנום אילו ידעתי, יבוא יום וצו יהיה דואר זבל - בחירת הנמען

יום הזיכרון / כמעט חמש שנים המטפל שלי לא הפסיק לחפור. הוא ראה את הפרצה מוכנה יותר מתמיד. הוא לא הפסיק להגיד לי שנמרוד מת.

אהובתי כעץ אלמוג טבע

לאבא באהבה תיעודי