|
העולם הוא רק זמני, ומה בסך הכל אתה או אני,
לא יותר מחוט השני ולא פחות מעט שולחני
|
רוצה לחיות,
לא רק לשרוד,
רוצה לצעוד,
מבלי למעוד
|
לקום בבוקר אל יום מרתוני,
להבין שיש עוד כמה כמוני.
לראות את הורוד בתוך כל השחור,
לקוות שהוא שוב יחזור
|
|
|
תחשבו על זה
שעובר על כל
הסלוגנים ומחליט
מה יכנס ומה
לא.
הנה, הוא בטוח
יותר עצוב
מאתנו.
המזדהה עם כאבם
של אחרים
ולא יודע שלזה
שמאשר את
הסלוגנים יש
שם:
"זה שמאשר את
הסלוגנים" |
|
