[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








איריס מואבית

הנ"ל עובדת ולומדת כתיבה. נולדה אי שם בתחילת שנות
השבעים בעיר הנידחת ירושלים. השכלתה הבלתי פורמאלית
נבנית אט אט מנסיונה באוניברסיטה של החיים.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
געגוע
גם ג'ינג'י לא מפסיק לחכות לו מאז. יום אחרי יום יושב על
השביל, ממתין, או אוכל את הקירות, או מיילל. הברק שבפרווה שלו
אבד לנצח, לא משנה מה אכל וכמה ליטפנו אותו.

כמיהה
ימים רבים בילתה במסתור, מהרהרת או מחדשת את המקום או מציצה על
הדוד רוני מבין שלבי הגדר. משהו בדוד משך את תשומת לבה. אולי
היה זה השפם שלו, שייחד אותו מכל האנשים שהכירה, או אולי ידי
הקוסם שנהגו להמציא במהירות רהיט מתוך ערימה של חתיכות עץ.

התבגרות
לא חשוב כמה פעמים היא כבר קראה לי טיפשה זה תמיד מרגיש כאילו
מישהו שפך לי לתוך הבטן מיץ לימון וחומץ מעורבבים בהמון סחוג
ועראק.

גיהנום
"בחיים לא ראיתי דבר כזה" אני שומע את קולו של הפאראמדיק מתוך
ענני הערפל החושי שמקיף אותי "איזה מטורפים יש בעולם" הוא דוחף
את האלונקה ודלתות האמבולנס נטרקות. סביבי יער של מכשירים
וצינורות, הסירנה מהמהמת


לרשימת יצירות השירה החדשות
הגות
ליד "מוצא המינים"
נח בנון שלנטיות
התנ"ך

געגוע
טפטוף של ניקיון חלקיקים צונח אל הארץ המטרפת
יבשה חרוצה ממתינה לנגיעה החולפת
ברגשנות סנטימנטלית נפרדת היום

מתוכי נבראתם
פני נופת מלאכים עטורי משי פרוע

הגות
רשעות.
אין מקורה בטעות.
נובעת היא ממעמקי בארות גדושות כאב ורעלים




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
כולם אומרים לי
שאני גמדה
מסריחה עם
שיערות
באוזניים.
ואני שואלת, למה
רק באוזניים?


תרומה לבמה





יוצר מס' 57270. בבמה מאז 12/12/05 11:35

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאיריס מואבית
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה