|
את שולחת אותי לכתוב
ובאותה נשימת רווחה של פסיק,
אני שולחת אותך לקרוא
|
שפתותייך משוחחות עם שפתיי
בשפת השפתיים
|
כמו חייל מונופול שהפסיד את תורו
והפסיד את תורו שלוש פעמים ועוד
פעם אחת.
|
מי אמר ולא קיבל
אני צעקתי
|
כשאני לא רשמית אני מפשקת רגליים
מנסה להגיע לשפאגט
|
המטוס יוצא בתשע, היעד לא ברור
יעמדו שם אנשים כמו העופות התלויים בזה אחר זה בכרמל
למטוס
אולי הפעם זה לא יהיה לקרב והם לא יהיו החיילים
|
הייתי מוסיפה חמישה סנטימטרים לכל אצבע ביד הימנית שלי
|
אל הארכיון האישי (33 יצירות מאורכבות)
|
|
אני אולי לא רץ
כמו הזמן, אבל
אני בטח קופץ
יותר טוב ממנו.
צרצר. |
|
