|
לא משנה כמה אני אצרח אף אחד לא ישמע, זה כל-כך ארוך ואינסופי
אך בכל זאת כזה מובן, לכל אורכו הוא כזה מונוטוני, זהה, אם
בהתחלה אני אבין אותו אני אסתדר עד הסוף, אני חושבת.
|
הם שם, קיימים, נוכחים, חיים
ומה שהם יגידו לי לעשות אני אעשה
כי אף פעם לא יכולתי להגיד להם לא
|
לפעמים אני רוצה לרוץ ברחוב כשיש גשם חלש
לפעמים אני רוצה לצרוח כשיש שקט ממש
|
מסתכלת במראה
מאוכזבת אך נפעמת
לא בדיוק מבינה את הדבר שעומד מולה
מי עומד שם ומסתכל חזרה?
|
עוד כמה שניות הכל נגמר
עוד כמה שניות הכל יהיה זיכרון ישן
תעצרו את הכל
|
|
|
אתמול ניגש אלי
מישהו ברחוב
ואמר לי שהוא
היה מת לפגוש
אותי |
|
