היא צועדת לאט לאט, מתקרבת לאט, מהססת מעט, חוששת, אך לא
חוזרת, ממשיכה קדימה. הוא תמיד שם מחכה לה, היא אוהבת אותו -
כשהוא עם חיוך על הפנים, חיוך של "ידעתי שתחזרי..."
הוא קורא אותה כמו כף היד המצולקת שלו, הוא יודע ממה היא
עשויה, ממה היא חוששת.
אם כל העולם במה
וזו הבמה
המרכזית. אז זה
אומר שכל העולם
נמצא פה...
כאילו
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
