|
על ערש דווי אומר מן הסתם "תנו לי למות", גם אם לא
יהיה אף אחד בסביבה.
It's a thick quilt of sanity that covers us both
we are cough by its weight and we can not let off
|
אסור בערפילי תשוקה
שרידי הזיותיו,
הוא ממלמל שברי מילים
"עבר, הווה, עכשיו..."
|
בעוברי פני שדות מתעורר בי המת
הוא נעור כמו נרדם מימים
הוא קופץ כמו רצה לצאת לשוטט -
אך זינק - ונחבל בגבולי.
|
אדום בטירתי
וכל חלון אפל
וטחב הקירות צומח וגדל
והילוכי נסער.
|
מדרגות חשוכות, גם הן תל אביביות. גשם תל אביבי קר. נרטבתי
לאט, כשליווית אותי אל המכונית. הייתה לי דרך ארוכה, הרגעתי את
עצמי ולא לבשתי את המעיל. במכונית יש מזגן.
|
|
|
מה הכפתור הזה
עושה?
המלנכולית,
מגלה עולמות. |
|
