[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








פחד/ גרייס פיילי

אני פוחדת מהטבע
בגלל הטבע       אני בת תמותה

ילדי ונכדי
גם הם בני תמותה

ארבעים שנה חייתי בעיר
כך נמלטתי מהפחד




האופן המעצבן שבו אני מתקיימת בדימיונך/ אגי משעול

אני שנכחתי אפילו באווירים המשולשים שבין אצבעותיי
נשמטת עכשיו לתוך שנת הנשיה
ואין לי מה לתת לכל הזולתים פה שאינם
אלא כתם על עצב
הראיה שלי

ואתה, אם תפלס אלי את דרכך
מבעד להו הו הו של הצוצלת
(ולא כקוסם אהבה אל מתנדבו המוכשר
מן הקהל)
תראה שביתי זומם עלי יפהפיות נרדמת לאלף שנים
ומטפסים ננעצים בחלונותי באלימותם הרכה הירוקה
שידי שוקעות כמו אבק לתוך פרוות כלבי
גופי מעלה בשר
והשיער שעל רגלי צומח חופשי
ואינני האגי בקצה המשעול
צעצוע של געגוע
קולב אהבה




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
ניצבנו זה לצד זה בתחילה.
מיד, בהתלהבות, החלה הריצה. ריצה שלכל אורכה שמרנו על קירבה,
קצב אחיד.
שניים-שלושה מטרים מאוחר יותר, הדרך הישרה בה רצנו, מקבילים
וצמודים, הפכה לניסיון שלי לרוץ בזיגזג, ואתה ישר - באופן
סימולטני.

היה זה יום ככל הימים.
הוא שמח בהיותו חי.
אך כמו ענן אפור בשמים בהירים -
ליבו בגד בו.


לרשימת יצירות השירה החדשות
מילדות אהבתי את הציפור
הזו.

פוסטמודרניזם
יש לי מגפיים,
וממותה בכיס של החולצה.

אלגוריה
זקוף זאת לזכותך,
שרץ.

בדידות
אוי,
פתאום התעודדתי.

ארספואטיקה
שתובנה תאכל על ידי בילבול

קובץ שירים
איך מורידים את זה
מהעץ?

ייסורים
זה לא מה שאתם חושבים.
אלה לא ציורי לשון.

מחק את השורה הזו.
את הנקודה שבסופה.
מחק את השיר שיבוא

קצרצר
במה חדשה
במה חדשה

אלגוריה
מפגש
בין מבחנות קריסטל
בין גבעולי חיטה

רק ירוק
לוחץ וכובל.

שכול
אוירה אפוקליפטית
תנצח שיגרה,
מגבלה ריגשית.

תקועה
כמו

קצרצר
חץ מראה על הגדרה-
"מושב בשרון".

הרהור
מתתי היום.
בתאונת רכבת.
אתה נוסע שם
הרבה
לכיוון השני

'פוחד וכך מרגיש חי'

להיות
משתמט

אמונה
עין שמאל פוגשת
תכלת שחורה בעינו.

הצעקות,
השקט

פוסטמודרניזם
את תוגתו של הלב הכורע
יד לא תמשש.

אהבה
הבטתי בהן,
כסות לרגליי,
חשבתי:
"הן כל כך שלי".

פוליטית
אייך יהודה המכבי,
איה יהודה בן יעקב?

בדידות
כמו ביצירה של ארנולד שנברג,
גם בלי מרכז טונאלי,
תבין.

אני לא מנסה באותה מידה להרגיש מאום בימים אלו.
נמאס שאנשים מכירים אותי.
מאסתי מאנשים שמכירים אותי.

קנה מידה יחיד ומוחלט

ומי יגאל
מנתק זה או אחר:

כמו זועק- סקלי.

אקורדים וטאבים
לא צריך להגיד מילים כשיודעים לכתוב
ברווז
קוואק קווארק

עט מחיקה.
לא מוחק, אולי

ארספואטיקה
מציץ לשוא
בוחש ללא כוונה.

ארספואטיקה
באתם לראות קופה בכלוב.

חודשים כשנים
בער בי השורש
א.ה.ב

זה הניכור

לפעמים, כמו בפעם הזו,
הייתי מתחפשת לקלימט

בדידות
כל מקום שאני בורחת אליו,
אני
שם
כוס אמק

נכתב איפה שרבץ,
כאן היו קרציות גרות

שתי הלוויות במושב
אחת במעגן מיכאל
הלויה אחת ברחובות
וקבר בחצר האחורית


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אוטוביוגרפי
שבר ניצמד לשבר כלי אחר. אין התאמה, יש נכונות. נכונות תדביק
הכל. גם את הפרי הדקל והשמחה שלי.

הייתי רוצה לאכול. לאכול בלי לחשוב עליו, על הסבל שלו, שלה -
שלי.
פשוט לאכול מהצלחת עד הסוף.
ועשיתי את זה. אני יודעת איזו טעות ביצעתי. אכלתי עד הפירור
האחרון.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
הישרדות כזו, שאתה לא יודע בשביל מה אתה שורד


לרשימת יצירות הצילום החדשות
דיגיטלי
אל היצירה

דיגיטלי ש/ל
אל היצירה


לרשימת יצירות הציור החדשות
אקריליק
אל היצירה
אקריליק על קרטון ביצוע

צמד ציורים
אל היצירה

רישום
אל היצירה

עט
אל היצירה

רישום בעפרונות
אל היצירה

רישום
אל היצירה




רגע...
זה גם מתפרסם?






המבולבל


תרומה לבמה





יוצר מס' 61285. בבמה מאז 21/4/06 15:41

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לענבר איצקוביץ
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה