|
מגע שיערך צרוב השמש עוד חי בכפות ידיי, למרות שעברו 5 שנים.
לזמן אין משמעות כשהוא נפגש עם המוות. ברגע שנקברת באדמה ראיתי
את ידך מושטת קדימה. אף אחד לא שם לב. הדמעות עיוורו את כולם.
ידך התארכה והתקדמה לעברי. היא נכנסה בי. הרגשתי אותה בתוך
ליבי! בתוך נשמתי!
|
אור פניך משתקף במים
ידיך חמימות מלטפות דרך החול
ואיך זה שנעלמת
בלי לומר שלום?
|
תחושה של עונג
של געגוע למשהו ישן
לאהבה שהתחזקה עם הזמן
|
הים הרגוע, פניך משתקפים בו,
תמונה צלולה תחת מסגרת הנצח.
הזכרונות לא עוזבים אותי.
לרגע אין לי מנוח.
|
קיר האבן העתיק מביט בי בתמיהה - מה אני עושה כאן?!
הסתכלתי אליו חזרה. מבט מוכיח של כותל זה לא מה שיפחיד אותי.
|
|
|
"אתם לא מבינים
אלוהים הוא בעצם
זה שמאשר את
הסלוגנים"
ניסיון התחנפות
(לא מוצלח) לזה
שמאשר את
הסלוגונים |
|
