|
כשרע לה, היא הולכת לים.
כשטוב לה היא גם שם.
מין ילדה/אישה מרחפת,
פרפר שבו זמנית גם בורח, אך גם מחפש את הרשת.
בלית ברירה ובאפיסת כוחות התיישבה בשיכול רגליים על החול
הרטוב. אט אט הרגישה את הרטיבות מחלחלת מבעד לחצאיתה, חודרת
באיטיות דרך תחתוניה. היא ברכה על התחושה הקרירה, חשבה עד אז
שאיבדה כל רגש בגופה.
|
ריחות שונים ומשונים עוברים דרכה, קולות וצלילים נוגעים בה. אך
היא, היא לא איתם, לא ממש משתפת פעולה. כלל לא מוגדרת בעולמה
שלה המוגדר היטב. כך הייתה שוכבת בלי תחושת זמן, בוכה וצוחקת
בתוככי נשמתה, מפורקת לחלוטין.
|
"צדיקה שלי, זה לא יפה ככה את יושבת לפני הקב"ה, תיישרי מאמי
את הרגליים, לא רגל על רגל כמו אישה זולה" אני מביטה בה
בעויינות מתובלת במעט ציניות אך מורידה את הרגל וישבת כמו ילדה
טובה וצדיקה. ממש כמו פאקינג בוגרת של בית יעקב.
|
טעמים מתחלפים בפי,
נשיקות של שוקולד, נשיקות מלאות אהבה גועשת.
ואני מאושרת...
|
ואני כאן איתך,
בתוכך מתחבאת,
יודעת שלא לנצח אשאר..
|
חיוך קטן ומבוייש מציץ מבין שפתיה,
מתרפקת כמו ילדה קטנה.
|
אותו פחד, אותה אהבה, לקחה אותך.
השאירה אותי זכרון רחוק,
בלי קיום ממשי,
בלי מציאות וקרקע.
זכרון רחוק של אהבה ישנה
של כאב ואושר
של פחד עמוק וחודר.
|
ברגע האחרון לפני שאמות
אתה בא אלי
בא ומלטף
|
קסם מהלך באויר, אתה מושיט ידך ושם אותה בידי, לשונות של אש
מתפתלים בבטני, סומק מציף את לחיי.
מגע ידך מעורר בי תחושות מדהימות ואתה אפילו לא יודע.
אתה מלטף את ידי ברוך ובידך השניה ממשיך לאחוז בהגה במיומנות
מדהימה.
|
|
|
