|
כותבת למגרה....לפעמים מוציאה כתבים ,פורקן חושים
החתול אומר את שמה שוב ושוב
ומרגישה שבשמי הוא קורה
לא ללכת, אליו לשוב
|
בתנועות של קצב
תנועות עגולות
אפילו גסות
|
יושבת בבאר אפלולי
מנורה מהבהבת במרכז
|
חושבת שהיא יודעת מה היא רוצה
התמונה מטושטשת
מבעד לכוס הייין האדומה
|
גחלת בוערת בי
מנסה החוצה לפרוץ
אך משהו משותק בי
לא מצליחה לשחרר
|
בהפתעה גמורה
באת כך פתאום
כמו דבר של יום יום
|
|
|
אין בעיה, אל
תפרסמו את
הסלוגנים שלי,
אין בעיה, אני
ארקב לי לאט מול
המחשב, זה בסדר,
אז מה אם שלחתי
את הכתובת לכל
חברי, ופירסמתי
את במה חדשה בכל
העיר, זה בסדר,
אני אסתדר, על
תחשבו עלי...
אישתו של הפולני |
|
