|
יום אחד אתה תבוא
אהוב יקר שלי
מחייך ומלא בטחון
שקט ורבגוני
|
מילקשייק על חוף הדולפינריום
שקיעה כתומה
פני ארשת מחוייכת
ליבי גועש בסערה
סיגריה אחרי סיגריה
חונקת את המילים בניקוטין
שלא ייצאו החוצה
|
ופתאום השכבות שצברתי
משילות עצמן מעלי
כאילו קיבלו כבר עצמאות
וכל מלחמת ההתשה שלי
מסתכמת בהחלטה אחת שלהן -
לקום וללכת
|
|
|
החיים זה כמו
חיים, רק צריך
להוסיף "ה"
בהתחלה...
- שולה דץ -
אשתו של בעלה. |
|
