|
יום אחד אתה תבוא
אהוב יקר שלי
מחייך ומלא בטחון
שקט ורבגוני
|
מילקשייק על חוף הדולפינריום
שקיעה כתומה
פני ארשת מחוייכת
ליבי גועש בסערה
סיגריה אחרי סיגריה
חונקת את המילים בניקוטין
שלא ייצאו החוצה
|
ופתאום השכבות שצברתי
משילות עצמן מעלי
כאילו קיבלו כבר עצמאות
וכל מלחמת ההתשה שלי
מסתכמת בהחלטה אחת שלהן -
לקום וללכת
|
|
|
שתיתי חמש
בירות... איך
אמרת שקוראים
לך? זרובבל?
שמעון? שבתאי?
עזרא?
-מוטי.
-יאללא, לך
הבייתה.
אינטוקסיקציה של
בירה זה לא דבר
יפה. |
|
