|
ענבל יפת נולדה ב- 1978.
תהנו...
אחי! אחי שלי!
מה אתה עושה כאן למעלה?
הגם אתה שפכת את דמך
|
יותר שאלות לא אשאל,
ולא אתלונן, ככה החלטתי.
בלי מדוע בלי אבל
כי בשאלות אותי פצעתי.
|
אבל כשהיא נגמרת,
מבטך נשאר תקוע בשמים
|
אהבתי אותה, היא היתה יפה בלבן,
אהבתי אותה, אהבתי כמו ילד ביישן,
אהבתי אותה, היא לקחה הכל והלכה,
אהבתי אותה, אהבתי בגלל חיוכה
|
אל תלך, אני מבקשת,
אל תלך כשאבקש ממך ללכת
|
כי אני עוד מחכה להזדמנות
לאיזה נס קטן, אולי עוד איזו שטות
עוד אור אחד קטן בקצה המנהרה
שלא אומר שהנורא מכל קרה.
|
במרחק של שני צעדים
אתה עומד
ואני בלבטים
איך להתמודד
|
החור שאתה השארת כשהלכת
לא גדל ולא קטן
החור שנפער כשהלכת
גרם לי לרצות לעשן
|
ואולי יום אחד אחשוב על העבר
ועל היום בו משהו התחיל כשמשהו נגמר
ואולי יום אחד אתבונן בעיניך
ולא אחוש בריקנות הגדולה בלעדיך.
|
אני מסתובבת מסביב לחומות
שבנית בקפדנות כבר שנים
מסתובבת סביב לחומות
ומחפשת סדקים
|
כרוב
מרגיש שהוא עצוב
אומר שהוא רוצה
להיות מחוץ לכלוב,
|
כתבתי לך מיגוני המר,
לחשתי לך מליבי הנשבר,
דמעתי לך מדמי הניגר,
כתבתי לך על רגש שנשאר.
|
ידעתי שמישהו הולך לבכות הלילה,
אך לתומי,
חשבתי שזו תהיה אני
|
הלכתי לאט לכיוון השמים
בדיוק לנקודה בה הם מתחברים אל המים
|
עיניך, הו עיניך המביטות בי בחמלה
כמו שני סכינים הננעצים בבטני
|
הפעם אני ניתקתי,
הפעם אני זו שהלכתי,
שמעתי את איתותי האזהרה,
וברחתי.
|
אני חושבת שזה בגלל המהות שלך,
המהות שלך בחיי...
|
לפני שבאת
היה בי קול דממה
זה השקט שבתוך השממה
|
החיים הם מה שקורה לנו
בזמן שאנו מתכננים תוכניות...
|
לקוחה: שלום, אפשר בבקשה לקבל 3 חלב, 2 סוכר, ואחד לוין?
מוכר: כן גבירתי, איזה סוג של לוין?
לקוחה: רוני.
מוכר: אהה... מצטער גבירתי, אזל מהמלאי...
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
כששתי קוסיות
בלונדיניות עם
רגליים ארוכות
ולבוש חושפני
הציעו לי
להתלוות אליהן
הביתה הבנתי שזה
לא יכול להגמר
בטוב אבל לא
יכולתי להגיד
להן לא.
יעקב פופק מנסה
להסביר לשוטר
מקוף מה הוא
עושה ערום ב 4
לפנות בוקר בכרם
התימנים. |
|
