|
ענבל היא ילידת 86
הוא הולך שם, בקו הים
ממשיך להתקדם בקצב קבוע
קרוע בין שני הפכים
|
לטפס על החומה, להימלט, להשתחרר
אך החומה עבה וגבוהה ושום כוח לא עוזר
מפסיקה להאמין, לא יכולה יותר לחשוב
נמאס לי לקוות שהסוף יהיה עוד טוב
|
אני לא רואה, אבל אתה תמיד אומר
ואני מסונוורת תחת כישוף
אז מה אני באצם יודעת?
אתה טוען שאני הזיה
של שנים שנסחפה, אבוד בשמיים
|
צלילים שהלחנתי דמעות בשבילך
בלילות ההם שהכל מבולבל
לילות בלי מנוחה
אך אתה עסוק בצלילים שלך
|
העיר נשרפת עם הזמן
עשן אופף חלום ישן
ולאט גם נגמרת פיסה של אויר
|
כשהיא אחזה בכף ידי במין רכות ובשלווה
נדם ליבי, כי היא ידעה מאין באתי
ואני, עוד לא ידעתי כלום עליה
|
|
|
אני חושבת
שאני הופכת ל -
יפנית. הייקו?
זאטוטה
פסיכודלית,
מתחברת לתרבות. |
|
