[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 197035996 197035996
אל היוצרים המוערכים על ידי ענבל פישראל היוצרים המעריכים את ענבל פישר
נולדה לאוויר העולמ לצערה ולצערמ של עוד כמה...
אוהבת מאד לכתוב שירימ, מתעצבנת על עצמה כשלא מצליחה
להעביר ת'מסר, כותבת מילימ פשוטות וקטנות  אכ בשבילה
הנ המונ והכל.

הזדמנות פה להודות לכל המגיבימ המקסימימ שטורחימ
לקרוא את שיריי. אז תודה

שלכמ באהבה
ענבל




כל הזכויות שמורות לענבל פישר.




לרשימת יצירות השירה החדשות
גיהנום
אגד זיכרונות בסרט שחור
נשלחים אליי מדי יום

עצב
גם אם הכאב
כל כך גדול וחזק
בפנים.

עצב
מליוני הכוכבים שבשמיים
לא מאירים

מקבר
מתיישבת בליבי,
בנשמתי, בדמי, במלוא העוצמה
וללא כל הזמנה!

ייסורים
מתפתלת, לא משתחררת,
מאזיקי החיים רק כואבת..

ייסורים
את הכאב צרבה עמוק בתוך עורי וחיי
כקעקוע שחור וענק
שלא אשכח.

תחושתי
שהכל דרכה אני רואה.
אך זאת בכלל לא אני פה.

כמיהה
מיליוני חלקיקיי אני
רובצים בתוכי

ייסורים
איברים לא שפויים,
אכולים בכאב החיים.
גם הם נעלמים עם הימים.

ערפילי
ביחד,
רק לא לבד.
ביחד,
גם בדמעות....

מצב
סכין בותר בתוכי
קול צורח:
אל תעשי!!!

מקום
בכי הכאב נשמע רק למבפנים.

ייסורים
אני האשמה היחידה,
השינאה היא עצומה

ייסורים
אלפי מילים לא יפסיקו ת'דימום מהלב

מקבר
מנסה להסביר שכבר אין בי כוחות.

ייסורים
זהות בדויה!
מאובזרת! מאופרת!

גיהנום
סערה משתוללת
לא מוותרת
נלחמת

עצב
וגורם לעיניים לדמוע ולנזול
אל תוך באר הכאבים...

עצב
דמעות החיים,
משאירות שביליי זכרונות פוצעים

הרהור
את הטוב את הרע גם לא מנצחות

געגוע
מבתקת חיים אחר חיים
כולם בצבעים כחולים...

הרהור
האם טוב לה ככה כמו שנראה?
ואולי בפנים גם מתחוללת סערה..

הבטחת שכשאצטרך תהיי,
הבטחת שלעולם לא תעזבי.

גורל
ראיתי עיוותים,
ראיתי צללים, ראיתי
איזורים שחורים...

כמיהה
יש לי כוכב קטן
כוכב שזוהר כל הזמן.

אספר לו סודותיי בסוד,
והוא אותם לעולם ישמור.

גיהנום
רואים כתם שחור גדול
שמסתיר להם את האור.

אהבה
עליי הוא שומר -
המלאך שלי.

הלל
יופי של מלאך
ילדה כולה טהורה
אור בוהק מסביבה.
עיניה נוצצות כקרן שמש

ייסורים
במנהרה הצרה החשוכה מחפשת,
יורדת במדרון לעבר נבכי נשמתי.
מגששת באפילה, רק לתפוס כל דבר מהעבר,
עוצרת ת'נשימה.

גיהנום
בחושך מגשש באפילה,
מטיל אימה.

מצב
לתוכי חודר,
מתנגן בצלילים נמוכים וגבוהים,
לוחש באזניי עכשיו את שלי.

תחושתי
טורקת דלתות חדרים, שוברת , מנפצת,
ואני מבחוץ רק עומדת ומסתכלת.

ייסורים
סדקים לתהום עמוקה הופכים

ייסורים
השתיקה היא הכאב
שהכי כואב לי.
שתיקה היא הקול,
היא צרחה בשבילי.

מצב
כך כל ילדותה עולה במעלה גרונה
יוצאת לתוך חברתה משכבר השנים

מצב
לנשום בלי לכאוב,
לחייך בלי לבכות

גיהנום
כמו מיליוני הכוכבים שבשמיים
כך כל חיי. כל זכרונותיי.
כולם מפוזרים במרחקים.

כעס
טונות של זבל במראה

מקבר
ילד קטן. ילד לבד. כל הזמן.

גורל
תובנה אחרונה,
הבנה כאובה,
אכזבה שעוד נותרה
קרעה ורוצצה את ליבה.

עצב
ילדים הרוסים,
ילדים פגועים,
ילדים בוכים
וילדים תועים.

וידוי
לפחות היית משלם לי

עצב
יתומה ממילים
יתומה מצלילים
יתומה ממראות
החיים.

עצב
ישנה - כואבת, ערה - מאוכזבת

ייסורים
הלב לא עומד בכאב
שלא עוזב, לא יוצא, וזה נורא כואב

בדידות
רק שוב לא לפחוד
ושהלב יפסיק לכאוב.
רק שמישהו יעצור
את - הדמעות...

ייסורים
חורטת בכאב חדש
על כאב ישן,
בתקווה למחוק כל זכר רקוב שקיים.

הומור
סוחפת, משתקת,
מוצאת את עצמי לא יודעת מה לעשות...

וידוי
הכאב הוא הכיף...

מקבר
אבודה באבדון
בין ההמון

ייסורים
כל כך חשוך
כל כך סגור

מצב
היה לו רצון, היתה לו תקווה.
להיות.

ייסורים
שוב מתמלאת בעונג
שלא יכולה להביס.
עוד עטיפה קורעת
ובפנים כולי נקרעת.

הרהור
לפעמים הכל שחור
ואי אפשר לראות ת'אור,
גם הדמעות זולגות
ובפנים כל כך כואב

וידוי
איפה היית אלוהים
שבגיל כל כך קטן, פעוט!
נתת לו להמשיך...

עצב
לא יכולה לזכור ואולי לא רוצה.
לא יכולה לנשום
כשאני מנסה.

מצב
מקיאה את העבר
את ההווה נועלת

גיהנום
כשבא הסוף להיות,
ברגעי נשימה אחרונים

ייסורים
המפתחות נזרקו.

נסחפת ונלחמת בלהט המים הסוערים
המנתצים ומשברים עצמם בעוצמה...

מצב
נוגעת לא נוגעת,
מבריחה כל סוד אפל.

כמיהה
מוסיפה לבנה ועוד לבנה
רוצה רק להקים מקום קטן של אושר בלבה

ייסורים
כאב הרצון לבטוח,
כאב השקיקה להאמין

וידוי
נגמר לי הקסם
יצאתי מהמשחק

גורל
בנבכי נפשי נחלים אדומים זורמים

מצב
מכל הבחינות
זאת אני.

מטביעה יסוריי,
מנסה להשמיד כאב דמעותיי...

עצב
כשרידי העלה נעלמת

כמו עלה הנופל
לארץ לאט לאט

כמו עלה נקטף, כמו עלה
הנופל לארץ לאט לאט.

אלוהים
אותו כאב, אותו הפחד
שלא עובר עד עלות השחר

תחושתי
הכאב והסבל, ואפילו החיים
הם יכולים להיות בלתי נסבלים
והאשמה חופשי נלקחת עלינו ללא כל רחמים.

תחושתי
הסבל ישנו ומורגש
ועדיין נוגע בי

כעס
כי כולנו אותו דבר
לכולנו כואב...

מקבר
ילד בא, ילד לא יודע.
ילד מנסה,
ילד לא משתכנע

כאב
ושוב כשאפקח את העיניים הוא יהיה שם.
אוכל שוב לגעת בו, ללטף את שערו,
לישוק על לחיו.. אבל הוא לא היה שם...
רק הדמעות שכבר מזמן בודדות, מתגעגעות, רוצות אותו!

תחושתי
שוב פותחת דלת, שוב סוגרת
כל כך, כל כך פוחדת

בדידות
פעימות ליבי...

מתות...

כעס
על אותם ציורים קודמים,
המסמלים את זיכרונות החיים.

ייסורים
מחפשת עוד מעט אור
שאת הכאב ישבור

ייסורים
מבט חודר ונוקב -
שונאים אותך

וידוי
נולדה לחיים ללא אהבה וללא מגע,
גדלה ונותרה כל חייה בגפה.

גורל
חיי אבל הם לנצח
אי אפשר אותם לנצח

ייסורים
עיניי ככוכבים בשמיים
הן אינן קשורות לגופי.

שיר ילדים
שני שרוכים שנפגשו
אחד בשביל השני כל הזמן היו.

הרהור
מילה מרגיעה וחום נוטפת.

גיהנום
אות אחר אות אחר אות אחר אות

וידוי
ביתקת באכזריות
כל זכר להגיגי הפעוט

הרהור
אבל לפחות זה שלי,
ואת זה אף אחד לא יכול לקחת מתוכי

אהבה
מי זה מביט ומחייך אליי?
מי זה מביט לתוך שתי עיניי?
איך זה שדבר כל כך מדהים, קסום,
מגיע ומשנה ת'חיים מכל כיוון?

אכזבה
הדם נוזל ושביליו זורמים מטה
מותיר שובל אדום
של פחד וכאב איום.

ייסורים
להם כן,
אבל לי לא..

אכזבה
הולכת בשבילים.
בין שבילי הזיכרון.

טבע
מתנפצים זה אחר זה

גיהנום
שמי על האבן חרוט

ג'ננה
השקט שכלפי מעלה עוטה, שגבולות פורץ
לא מחכה יותר

ייסורים
חודשים מחכה
אך אין שום תגובה.
הזמן עובר והכאב רק
הולך וגובר.

מצב
שרידי נטיפים על זרועותיי

גיהנום
שותקת בכאב
שותקת בדימעה...

גיהנום
אלפים אלפים של
אנשים שמסתובבים

מצב
עכשיו משהפסקתי להאמין,
קרה דבר מדהים.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
כמיהה
הולכת על הדלת להקיש.
האם מישהו נמצא? האם מישהו יגיב?

זה כל כך כואב ובלתי נסבל להמשיך לחיות כשזה בא ממישהו קרוב,
אהוב או שכן, אבל כשזה בא ממך או מכמוך, זה פשוט לא ייתכן!
ואתה יודע שמילותייך הן סכינים בידיי אבל לא אכפת לך יותר מדי.

עזבתי את הוא, ההם ואת היא,
והלכתי אל אלה...


לרשימת יצירות הפלסטיקה החדשות
מיקסט מדיה
אל היצירה


לרשימת יצירות הצילום החדשות
נוף
אל היצירה

טבע
אל היצירה

נוף
אל היצירה

טבע
אל היצירה

טבע
אל היצירה

טבע
אל היצירה

נוף
אל היצירה


לרשימת יצירות המוסיקה החדשות
אסיד פנק

ביחד, בדמעות ובחיוך... בגורל.




אל הארכיון האישי (5 יצירות מאורכבות)
די לגניבת
רעיונות








סליירי


תרומה לבמה





יוצר מס' 36015. בבמה מאז 25/5/04 13:57

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לענבל פישר
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה