|
ענבל פלדמן ....
אני זה הרכות האינסופית , אני זה העדינות והיופי
הפשוט . אני כאן כדי להראות שאפשר לפתור כל דבר
בשלווה , אני מלכת ההסתגרות אבל רוצה לפרוץ החוצה ,
לזעוק החוצה , לירות החוצה מחשבות .
הילרית שנולדה למשפחה של הילרים עם הרבה מכאובים .
מלכת הסקסיות והסקס הטהור ,הורוד מהמקום היפה זה ,
אוהבת אתכם אנשים , שלא יכאב לכם שתדעו רק טוב .
מלכת החיבוקים והנשיקות
מלכת החיוכים.
בתוך ראשה יש מעבר סודי ,שבשניה שתחצה אותו היא תעבור את הגבול
בין נורמלי ללא נורמלי ,בין משוגע ללא משוגע ,בין מותר לאסור .
|
איך אפשר לדבר עם זר ככה סתם ? איך דנה ? בשביל דנה זה אפשרי .
היא פשוט קמה ורצה לזר עם חולצה מגניבה ומדברת ומדברת ומזיינת
ושוב גומרת . שוב פעם רע לה , לדנה .
|
כמו בכל יום אחר, כהרגלי ישבתי ופתחתי את העיתון במדור
האסטרולוגיה הניצחי בתקווה למצוא איזה רמז מקדם ליחסים בנינו.
"המצב הכלכלי ישתפר בשבועות הקרובים, ניראה כי יש סיכוי לקידום
החודש, השקיעו בהופעתכם החיצונית ".
|
כאשר עברתי היום ליד גן השעשועים ליד ביתי , לפתע נורא התחשק
לי להתנדנד.
רציתי לעלות על הנדנדה האדומה, לפרוש ידיים ולעוף , להרגיש את
הרוח מכה בי, לחוש חופש אינסופי שהיה לי פעם בילדותי , אז לא
היו לי דאגות יכולתי כל היום לשבת ולהתנדנד
|
קור ,לא קריר
אמצע הסתיו
היא בוחנת אותו
לומדת אותו
כמו ספר
|
תקתוק שעון חרישי
קצב אחיד של זמן
דקה,דקה
שיעבור כבר שיעבור
|
מוציא אויר ממקום מרוקן
מוציא אויר לא מאוכסן
מצייר על הקיר צורות
עננים, שמים אפילו בחורות
צובע הכל בצבע אחיד
בשבילו שחור הוא צבע יחיד
עננים שחורים בשמיים שחורים
בחורות שחורות ומלאכים בוכים
|
שברים מתוקים
של חלום מאכזב
כמה שנילחמתי
זה עדיין כואב
|
שנייה לפני מותו
השקט עטף את חדרו
חלל מילא את ליבו
|
שרשרת רגשות
עוברת בתוכי
רגש מדביק רגש
|
אולי היתי צריכה לעזוב כדי לחזור.
זקוקים לי שם בבית...
נפרדת מהנוף, כמה קשה להגיד שלום לכל הירוק הזה.
הירוק הצפון הזה.
חוזרת לעשן, לרעש, למכוניות.
נפרדת מהכלב.
נפרדתם מכן ,תמיד היינו שלוש ואני תמיד התנדנדתי.
|
והפגמים התחילו לצוץ
הפגמים שלך
הפגמים שלי
מריבות על שליטה.
מריבות על אהבה.
|
החסך שלך, החולשה שלך טמונה בלזיין וכמה שיותר.
אתה חייב את ההוכחות האלו שבנות נופלות שדודות לרגליך.
וזה יקרה.
וזה קורה.
ולי יש חסך אחד גדול באהבה רומנטית חסרת גבולות,
בהדדיות אמיתית בשלוש מילים שלא שמעתי מעולם,
ואני יודעת שמגיע לי לשמוע אותן.
|
מהעיניים רוצות לצאת דמעות
דמעות של התרגשות
כמו שמרגישים בתחילתה של התאהבות.
אני עוצמת עיניים ומוצאת את המרכז הפנימי שלי
הוא מכיל עצב.
|
אני זה הרכות האינסופית , אני זה העדינות והיופי הפשוט . אני
כאן כדי להראות שאפשר לפתור כל דבר בשלווה , אני מלכת ההסתגרות
אבל רוצה לפרוץ החוצה , לזעוק החוצה , לירות החוצה מחשבות .
הילרית שנולדה למשפחה של הילרים עם הרבה מכאובים .
מלכת הסקסיות והסקס הטהור ,
|
אני נשפכת לכל הכיוונים, אני אש שורפת והכוח שלי הוא בלתי
מוגבל.
והעיניים של כל האנשים סביבי טובות וחדות. אני כבר לא ברבי
שתקנית, יפה מבחוץ שכשהיא פותחת את הפה אנשים נרתעים, פוחדת
לכתוב על החולשות שלי.
שם אני רואה גם אותך, בלי מחסומים, בלי פחדים, מציע לי
|
ואתה אף פעם לא היית מסתפק בפעם אחת "שוב פעם" , היית צועק
ואמא הייתה מחייכת ומעיפה את השמיכה באויר.
|
כולם משוגעים. אנשים נולדים לתוך טירוף של אנשים אחרים והטובים
כן אלו הטובים, הרגישים להם הכי קשה לשרוד בעולם כל כך מטורף.
כן הטובים הם אלו שנופלים. אם לא מתים פשוט משתגעים.
|
אני עולה על הבמה ,כולה שלי . אני במרכז והמוזיקה הופכת יותר
קצבית וטכנית ואיכשהו הצליל הזה יותר ערב לאוזני . אני זזה
מתוך הכוח , הכוח המנחה שבתוכי שהופך כל תנועה שלי ליפה
ואמיתית . אני סוחפת אחרי עוד חבורה של אנשים וכולנו ביחד
רוקדים על הבמה ומוציאים אנרג
|
אל הארכיון האישי (20 יצירות מאורכבות)
|
|
אנחנו הגברים,
רק דבר אחד יש
לנו בראש.
מוח. |
|
