|
נולדה בקיץ 1984 בחור קטן ונטול תחבורה בין הגלבוע
לירדן. ילדותה, וגם נעוריה עברו עליה בקיבוץ אליו יש
לה רגשות אמביוולנטיים עד עצם היום הזה.
בילתה שנתיים מחייה בעיר הגדולה והסואנת, אך טרם
החליטה האם הייתה רוצה לחזור אליה.
יום אחד יהיה לה ביטחון עצמי ואולי אגם קטן עם
ברווזים, אבל עד אז, היא כותבת ולפעמים גם שרה
במקלחת ועושה רעש לשכנים.
היא מקווה שתהנו, תשתפו חברים, וגם תחזרו לבקר.
את יודעת שאת רצית. את ביקשת מהם. ביקשת? התחננת שיבואו! אחר
כך תסבלי. תחלמי שאונסים אותך ואת לא עושה דבר. תרצי להקיא כל
פעם שהריח שלהם יחזור אליך. ולא תעיזי להפסיק. כי מי יחבק אותך
אז?
|
ושוב היא יושבת על החלון ורגליה מבצבצות החוצה. קומה שביעית
מעל רחוב סואן. היא מסתכלת על כל המכוניות והאנשים. כמה קטנים
וחסרי משמעות הם נראים מכאן. ובכל זאת אכפת לה מה חושב עליה כל
אחד ואחד מהם. הם אומרים שהיא לא מוכשרת. היא חושבת ששום דבר
כבר לא יצא ממנה.
|
לשאוג את הכאב והפחד והבדידות בזעקה אילמת שרק אתה יכול לשמוע,
לרעוד בקור ובחושך, ולשתוק.
להמשיך, לעבור את החיים בדממה, בסאגה מתמשכת של ימים מתחברים
וזהים רק מכוח האינרציה, ולשתוק.
|
אפתה אותך בשיחה אינטליגנטית ואלגנטית, עד שיצא הנמר מכלוב
העצמות שבנית לו. ואז יקירי, הכל יכול לקרות. עכשיו זה כבר
תלוי בך, עד כמה שתצליח לרסן את עצמך. אבל עדיף שלא תנסה. ככל
שתהיה פראי יותר, כך ייטב.
|
המחמאות זורמות כמו המים שהיו פעם בכינרת ואתה פורח ומעופף אי
שם במרחבי השמיים הכחולים. ואז מגיעה הביקורת. רק אחת חזקה
מספיקה לרסק לך את כל האשליות ואז הדיכאון תופס אותך. עכשיו יש
לך הוכחה שאתה אותו הזבל שתמיד ידעת שאתה. ואתה שוקע.
|
צבא נאמן מהלך לצידו
מוכן ודרוך ולהוט אלי קרב
יום אחד הוא יכבוש את הארץ הזו
היום בו ישיג את מכרות הזהב
|
בבוא היום עוד מישהו ייקח אותך לאור
ויספר לך זוועות שלא תוכל לשמוע
הוא יאכיל אותך בלוקשים מסוכר
ובחיוך מתוק, יאמר לך לבלוע.
|
שבריר של אור עוד מתגנב מן החלון
כרמז לחמה שזה לא כבר שקעה
קולן של נשיקות גנובות
ילווני הלאה בעמדי אל מול הסערה
|
בואי נשמה תועה
קחי את שתי ידייך
בנשימה רכה
תגיעי לשחקים
|
זה המקום שבו אצעד לבלי מרגוע
זה המקום בו בוערים הכוכבים
זה המקום שבו פוקדים עלי לבלוע
אלפי דמעות ועלבונות מעוכבים
|
אל הארכיון האישי (10 יצירות מאורכבות)
|
|
"הידעתם כי סודה
בלי גזים, נקראת
בעברית: מים?"
תרנגולת בציטטות
שיחרטו בזכרוננו |
|
