[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי ענבל אשוח

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אירוטיקה
"כמה הכי הרבה אצבעות החדרת פנימה?"
"שלוש, אדוני".
הוא צחק. "יום אחד, יכנסו יותר. על פיסטינג שמעת?"
"כן, אדוני", הסמקתי.
"את רטובה?"
"כן...", גנחתי בשקט.
"לא שמעתי, כלבה!", הוא הרים את קולו.
"כן, אדוני!"
"עכשיו תכניסי את השניה!"
הוצאתי מעט את האצב

פואנטה
בינתיים, כדי להעביר את זמנה, נהגה כשהייתה לבדה עם אלכס, או
באישון הלילה באין איש צופה, לשבת על הספה הנוחה כשאלכס עירום
בידיה לאחר האמבט החם שערכה לו, ללטף בעדינות בקצות אצבעותיה
את העור הרך שלו, העדין עד כדי כמעט קריעה, לעצום עיניה
ולהתמכר למגע הממכר

אירוטיקה
ימים ארוכים העברתי בלצפות בה נוגעת בעצמה. הכרתי כל נים
בגופה, כל וריד שהזרים והוציא דם מהאיבר החושני והרטוב להפליא
שלה. זה התחיל קצת אחרי שגיליתי שאימא ואבא כבר לא גרים בדירה,
ובמקומם באה אלת המין הנימפומנית הזו, בלונדינית אמיתית, בדיוק
כמו בסרטים שהורדתי

אירוטיקה
רעדתי מתשוקה ומציפייה לחוש את לשונו בתוכי, בין רגליי.
הוא הביט בי, ושנייה לפני שצלל לבריכה שבין ירכיי, אמר: "שיסלח
לי אלוהים..."
"סולחת...", אמרתי ואחזתי בקווצות שיערו הארוכות ותחבתי את
ראשו אל בין ירכיי בחוזקה.

אורבני
היא לקחה נייר טואלט שהיה מצוי על השידה וניגבה את עצמה
מנוזליה. היא הייתה תשושה.
"לילה טוב", ברכה אותו והתהפכה לצדה.
"את הולכת לישון?"
"אז מה רצית? שארקוד?"
"את לא רוצה לדבר או משהו?", שאל בתמיהה.
"לא, אני מתה מעייפות, מאיפה זה בא לך?", הפנתה בחזרה רא

כמיהה
יו לו עיניים כבויות. עיניים חומות כהות כאלה שלפעמים אתה מביט
לתוכן ולא בטוח אם האדם מולך בוהה, תוהה או סתם לא קיים במובן
מסוים. היו לו עיניים כבויות ואפילו כשהוא התחיל לצאת אתה, הן
לא נדלקו. שום ניצוץ לא ניעור בו כשהציע לה נישואים

זוגיות
עומדים אחד מול השני, אולי יושבים על כסאות עץ מהוהים אחד מול
השני, אולי שרועים על מיטה עם מצעים סתורים ומסתכלים אחד לשני
בעיניים.
ואולי הם בכלל לא מסתכלים בעיניים, כי יש להם סודות אחד מהשני,
ויש הרבה שתיקה והרבה בדידות והרבה עצב.

אירוטיקה
רגליה התנדנדו מחוץ למיטה בפיתוי כמטוטלת מהפנטת אל מול עיניי
המשתוקקות. רגליה היו פשוקות מעט והתחתון השקוף למחצה נגלה
לעיניי בבירור. היא התכופפה לעברי ואני השפלתי ראשי בהכנעה.
היא הסירה את השרשרת מצווארי ואז כרכה אותה סביבו כאילו היו
מושכות. היא משכה את רא

אירוטיקה
לדעת שבניגוד לכל הגברים שהיו לה, אני זו שתדע בשקט, ללא
מילים, איך לגעת בה ואיפה ובאיזו עוצמה ובאיזו מהירות. אני זאת
שתדע בפנים, במלוא הרגישות, בדיוק כל זרם וכל תחושה וכל
צמרמורת שיהיו לה בגוף בזמן שאני אטריף לה את החושים כמו שאף
גבר לא הטריף ולא יטריף.

אירוטיקה
ואני אמצוץ לך, בהתחלה לאט, מרטיבה קצת, יונקת מעט, אבל אחר כך
אתה תפרע לי את השיער ותתפוס קווצה עבה ממנו, תגלגל על כף ידך
ותמשוך את הראש בכוח ישר לאגן ותכניס לתוך פי את הכל.
ואני אבלע ואשתוק. אני לא אסרב ולא אמחה. כמו שעשיתי פעם,
כשהתעללת בי

אהבה נכזבת
היא ניסתה, אבל זה לא הלך לה. נמרוד בא מאחוריה, אחז בידה
כשאגודלו על כף ידה, ושאר אצבעותיו תחתיה. הוא הניח את ידה על
הבקבוק, לחץ חזק, והריץ את האקדח על פני הבקבוקים.
"ככה. חזק ומהר..." נשיפותיו הניעו קלות את שיערה, צמרמורת
חלפה בגבה.

סופני
אני, שהתעלפתי והייתי מטושטשת, פקחתי את עיניי כששאל: "את
בסדר?", בזמן שהצינור היה אחוז בין שתי ידיו.
צרחתי, ניסיתי לקפוץ מהאמבטיה והחלקתי שוב. במאמץ- מה, התנגבתי
וברחתי עם המגבת והתחתונים לחדר. סגרתי אחריי את הדלת ונעלתי.
פעמיים.

פואנטה
"אני ממש מצטער, בובה, אבל את צריכה להבין שיש לי גם חיים שלא
קשורים אלייך ואת צריכה להב..."
"טוב, נמאס לי מהתירוצים שלך", היא קוטעת אותי, "אני הולכת
לעשות קצת קניות. ביי!", היא אומרת ואפילו לא נותנת לי רגע
להיפרד לשלום.
אני מחייך לעצמי. מושלם.

אהבה
הוא עזר לי לעלות על תלולית החצץ ולשכב על המסילה. עיניי כבר
היו קשורות ושני חבלים קצרים נוספים קשרו והידקו אותי היטב
למסילה.
פעם הייתה לי פנטזיה כזאת. לחוש חסרת אונים באופן אמיתי
וטוטאלי. אני עצמי רציתי לבחון כמה רחוק אני מסוגלת ללכת עם
האהבה וההתמסרות של

התבגרות
היא חשבה שזה ממש אירוני שכולם בטוחים שהיא יכולה להשיג את מי
שהיא רוצה, הרבה יותר מהבנות ה"רגילות", אבל דווקא היא היוותה
איום והגברים העדיפו להתחיל עם בנות שהן יותר בהישג יד.

אהבה
אם יש סיבה שבעטיה התאהבתי בדורון, זו הגומות שלו.
שעות הייתי שוכבת סמוכה אליו, מביטה בעיניו המבריקות, גורמת לו
לחייך ולצחוק בכוונה - רק כדי ללחוץ את ציפורניי הארוכות בתוך
גומותיו, מנסה להעמיקן ולחפור בהן.

פואנטה
"תזהרי! גוש חרא", אמר לי אהובי, ובנסותו לחמוק מהגוש החום
והסרוח, מעד על אבן קטנה והשתטח ארצה.

אירוטיקה
אני לא יודעת מה קרה לי. אולי האווירה, אולי הבדידות שלי.
שאלתי אותה שאלה שבחיים לא שאלתי גבר, או כמובן, אישה.
"אני... מה תגידי אם אני ארצה לנשק אותך? בשביל לנסות, את
יודעת..." הובכתי מאוד. לא האמנתי שאני אכן שואלת את זה, ועוד
בחורה.

אירוטיקה
אני פוערת פי ועומדת לצרוח. הוא כנראה קולט את זה ומיד סותם לי
את הפה בכף יד גדולה וממשיך במגע עדין עדין. אני לא עומדת בזה
כשיד אחת מלטפת לי את המותן וחודרת לי אל הגב התחתון, לא! רק
לא שם! לא בגב התחתון! אני מנסה לפרוץ בפרצי צחוקים בלתי
נשלטים

אירוטיקה
אני לוקק את תוך הטבור שלה ורואה אותה מחייכת. חוש הריח שלי
מפותח מאוד, ואני ממש יכול להריח את הריח המתוק שנודף ממנה
מבין הרגליים. שילוב של סבון וריח גוף טבעי נשי.

סוריאליזם
היא מרגישה עשרות נחשים זוחלים ורוחשים בתוכה, נעים וגורמים לה
בחילה עמוקה. הם חונקים את גרונה והזמזום הזה במרכז המצח מתחיל
לפעול שנית. מעטפת גולגולתה עומדת להתנפץ והמוח מתחיל לרטוט
בתוכה.

אהבה נכזבת
גם כשמכרה מנות דם, גם כשמכרה כליה.
גם כשמכרה את קרניות עיניה בשוק השחור ואיבדה את מאורן.
גם כשנותרה רק ראש, שדיים, איבר מין, גב וישבן.
כי זה מה שנשאר ממנה.
וזה מה שראה בה.
גם כשכבר לא שכב איתה כי נגעל ממנה.
היא הייתה הכי מאושרת בעולם.

הוא הרים אותו, עצם עיניים חזק חזק ואז חתך באבחה אחת את
הורידים לרוחב פרק היד. הוא צרח והסכין נשמטה מידו למים, שורטת
את ירכו השמאלית. מהורידים זבו כמה טיפות דם ארגמניות, אך
במהרה החתך הגליד, והדם הפסיק מלזרום.

אירוטיקה
"על מה את חושבת?", לחש לה, נשימותיו החמות הופכות תכופות
ומפתות על גרונה.
על המלכודת שבזה הרגע נסגרה עליך, רצתה לומר, אך תחת זאת
השיבה: "מעניין אותי לדעת איך נראית התקרה שלך בבית ואם אני
איהנה לצעוק את שמך...".

אירוטיקה
"את נראית לי בריאה. לא רואה דלקות או פטריות כלשהן. יש עוד
בעיות שאני צריך לדעת עליהן?"
התרוממתי והתיישבתי, כיסיתי את שדיי בסדין ביד אחת ובשנייה
תמכתי במיטה.
"אני אה... מתקשה ל..."
"דברי כבר, אין לי את כל היום בשבילך", אמר בקוצר רוח.

אירוטיקה
"ניקית היטב את מבואת החדר?" שאלתי, תוך שעיניי עצומות.
"כן, דומינה", ענה בעיניים מושפלות.
פקחתי עיניי והסתובבתי לאחור. "יש שם כמה כתמים, אני רואה אותם
מפה!"

אירוטיקה
אנחנו במכונית, עוברים למושב האחורי. אתה פותח כפתורי מכנסיים,
מוציא זין חם החוצה ואני כמו זונה כביכול מיומנת, מוצצת
בשקיקה, מרוגשת מאוד - בכל זאת, זו הפעם הראשונה שלי, ויש לי
אינטרס שתחזור. אולי אפילו תספר לחבר'ה, על איזה זיון טוב מצאת
ברחוב והוא אפילו זול

אירוטיקה
שיחקתי באצבעותיי בידית התיק הגדול שהבאתי. בתוכו היה ציוד
ליומיים. יומיים אותם אבלה בדירתו של גבר שמעולם לא ראיתי, גבר
שלא הכרתי, מלבד שיחות ארוכות לתוך הלילה, כל לילה.

אירוטיקה
הוא התיישב לידי. רזה וקטן. הישבן שלו הצליח להידחק.
"אתם תזדיינו ואני אהיה הבמאית... אל תדאגי, אני אדאג לך כמו
שצריך, אני אגיד לכם איזה תנוחות לעשות..." היא אמרה והחלה
לטוות פנטזיות שנראו יותר ויותר כמו סרט כחול.
"לא, זה בסדר..." הסמקתי.

פואנטה
"תגידי, טוב לך בחיים?", אני לא יודעת למה שאלתי את זה.
היא כיווצה את אפה הזעיר. "איזו מן שאלה זאת?!"
"סתם", אמרתי והצתתי סיגריה.
היא העוותה את אפה. "זה לא בריא".

בלשי/מתח/ריגול
היא עדיין לא באה. שום סימן. משהו פה לא בסדר, מיכאל חשב.
השבוע האחרון מאז שנעלמה קשה מנשוא וכל יום שחלף, הוא הרגיש רע
יותר ויותר, בודד, תלוש מהעולם ומהמציאות. העולם התפרק לו בין
הידיים ונזל מהאצבעות. ובינתיים הילדה שלה אצלו.

אירוטיקה
אני לא יודעת למה, אבל כשלבשתי חוטיני וחזייה סקסיים, השחלתי
גם קונדום לתיק היד שלי, על כל מקרה שלא יגיע.
אני זוכרת את שיחתנו:
"אני לא כל כך בטוחה... אתה יודע. שנינו עושים מופעי חשפנות,
מסז' בחדר להשכרה לשעה, ודבר מוביל לדבר..."

אירוטיקה
"הכלבה רוצה זין?"
"כככ....כן"
"אבל אין לי זין, יש לי רק כוס. זה לא מספיק?"
"מספיק בהחלט, גבירתי".
צחקתי על מבט פניה שנראה כאילו היא נתפסה בקלקלתה.
"טוב, זו ההזדמנות לנסות את הסטרפ-און החדש שקניתי", אמרתי
בעליזות ואז לחשתי לה באוזן: "אני מתה לדפוק או

פואנטה
הייתה לו כנראה איזו הנאה סדיסטית ודוחה להתעלל בנו וכמה
שיותר. במיוחד בי. אולי כי אני בחורה.
"המפקד", תיקנתי את עצמי מהר ועברה בי תחושת בחילה. "גם ככה
ביום חמישי אנחנו לא עושים כמעט כלום".
"לחופש תצאי ברגילה שלך".

אירוטיקה
אני מסובבת אותו על גבו ורואה את מבטו המרחף מהנאה. אני מפסקת
רגליו ומטביעה את איברו הזקור בפי, יונקת אותו כמו שיכור המוצא
מעיין בלתי נדלה של וודקה "אבסולוט" ומשתכר עם כל טעימה וכל
יניקה אם כי הטעם כבר שגור בפיו.

מקאברי
שמתי לב שאני רואה את העורב השחור הזה עם הצווחות הקולניות
כמעט בכל פעם שנפגשנו בחוץ והייתי בטוחה שמדובר באותו עורב.
"הוא רודף אחריי", אמרתי לו בחרדה.
"הכול בראש שלך", אמר, וכאילו כדי לעצבן הוסיף: "את יודעת
שאומרים בדתות מסוימות שעורבים הם שליחי הגיהינום

אירוטיקה
הוא לגם מהכוס לגימות גדולות ועישן תוך כדי. לא רציתי לטשטש
אותו יותר מדי, רציתי שיהיה בהכרה ויבין ויסכים לכל מה שעתיד
לקרות. יחד עם זאת, לא רציתי שיסבול מעבר לרצוי. זה אמור היה
להיות טקס השייכות שלו אליי - מאורע משמח ללא צל של ספק.

אירוטיקה
קול חיכוך בד בעור נשמע מאחוריי, וצעיף צמרי נכרך בחוזקה סביב
פרקי ידיי, ונקשר בחוזקה.
"בבקשה... אל תעשה לי כלום...", אני מתחילה לבכות.
כמה אצבעות סותמות את פי. אני מפסקת את שפתיי בכדי לנשוך אותן,
אולם הסכין שבין רגליי מזכירה לי לא לעשות שום צעד פזיז.

אימה
בפינה היו כמה אינקובטורים עם זוג תאומים סיאמיים המחוברים
בצורה מחרידה בראשם וכל מיני תינוקות מעוותים ופגומים. חלחלה
חלפה בלבה. היא ידעה שהוא זה שיצר אותם בחושבו שהוא אלוהים.
הוא אינו אלוהים, אבל במקום הזה היו לו סמכויות כאלו.

פואנטה
ידיד שלי פעם אמר לי שטמפון הוא סתם תירוץ לדחוף משהו לכוס
כששום דבר אחר לא יסכים להיכנס אליו.
אז הוא אמר. גברים מטומטמים. מי צריך אותם בכלל?!

פואנטה
בנקודה זו, האישה הצעירה כבר הייתה מוטלת על השולחן ללא תזוזה
וללא כל רוח חיים. הוא נשלף מתוכה ואז ניקה עצמו בשאריות
שמלתה. הסכין שעצרה רגע במרכז טבורה, המשיכה במסעה וחתרה עד
איבר מינה ואז ביתרה אותו לשניים.

חוסר אונים
אם תראו אותי ברחוב, ועוד בסמטה אפלה כמו זאת, בשעת לילה
מאוחרת כזאת ובלבוש הזה - בטח תחשבו שאני זונה. ובכן, אתם לא
תטעו. אני באמת זונה. כן, כן, זונה מהסוג שמשתרללת ומזדיינת,
רק חכמה יותר משאר המין הנשי וגם לוקחת כסף.

כמיהה
היא מנסה להירדם, אך היא אינה מצליחה והשינה מדירה עצמה
מעיניה.
היא שומעת רחשים בחדר ורוח קרירה ועדינה. אולי אפילו צעדים?
האמנם זו הרוח? אולי יש מישהו בחדר? ואולי, אולי זה המוות
בכבודו ובעצמו שבא לגאול אותה מייסוריה ומבדידותה?

פואנטה
לא יכולתי לסרב לה, זה היה חזק ממני. חפנתי את גופה הפעוט בין
כפות ידיי ולקחתי אותה תחת חסותי. הכנסתי אותה לכלוב במרתף
החשוך וביקרתי אותה מתי שרק יכולתי. בהתחלה, היא לא דרשה הרבה.
היא הסתפקה במועט. נגיד, פעם במספר חודשים או פעם במספר
שבועות. אבל כשגדלה, שינ

זוגיות
ופתאום חשבתי על האם זה יפריע לי לשכב איתו. אני מתכוונת לא רק
פיזית, אלא בעיקר נפשית. ובכלל, איך היד הזאת נראית? עד היכן
היא מגיעה? והאם הוא מסיר אותה כשהוא הולך לישון? איך הגדם
נראה? לפני כמה זמן זה קרה?

אירוטיקה
אני עולה מעלה, אגני משתפשף בפלג גופו העליון. ירך ימין עולה
לצד שמאל של ראשו, ירך שמאל מצד ימין של ראשו. חום פנימיותי
משווע לחום פיו. אני יורדת על פניו באיטיות, מתיישבת עליהן
כמעט.
שפתיו נפסקות, מרפרפות על עורי העדין. שיערותיי העדינות
מדגדגות את שפתיו.

אירוטיקה
אתה יורד ממני ואני עומדת על ארבע. אתה מזיין אותי מאחור, תופס
לי חזק במותניים. החבר שלך נעמד מולי ואני מתחילה למצוץ,
מרגישה את הביצים שלך מצליפות לי על הישבן והזין שלו ממלא לי
את הפה ואני משתדלת לא לנשוך. אתה מביט בי מוצצת.
"כן, ככה זונה... את אוהבת את זה

הומור
"תעשי לי טובה, כאילו שלך אין צרכים מידי פעם! מה את חושבת,
שאני לא יודע שגם בחורות חרמניות?", אני מנשק לה את הצוואר,
"שגם בחורות רוצות סקס בדיוק כמו גברים?", אני דופק לה צרפתית
עמוקה, "ואולי אפילו יותר?", ידי מגששת אל בין רגליה ומלטפת.

אירוטיקה
היד שלה נעצרה באדישות על התלולית התפוחה במכנסיי.
"אממ... זה אקדח, או שאתה שמח לראות אותי?", גיחכה כבת עשרה
מטופשת.
"הדבר האחרון שבא לי לראות זה אותך",השבתי. "וזה אקדח".
אין טעם להסתיר. אני יודע שהיא תבדוק...

אירוטיקה
הוא הביט בעיניה, עיניו רושפות אש וגיצים, גופו מחמם את גופה
בקור המקפיא <אני ממש רועדת... מקור? מפחד? משניהם?!> שהזדחל
מתחת לחצאיתה כשהגבר העלה אותה כלפי מעלה <זה מה שטוב בחצאיות
הדתיות המסריחות האלו- אפשר להוריד אותן בקלות...>.

אירוטיקה
תפסתי את ישבנו וצבטתי בחוזקה. הישבן ניתר למעלה וירד יחד עם
ידי.
יכולתי לראות את רצועות העור השחורות סביב מותניו ובין ישבניו.
אלו היו הרצועות של חגורת הצניעות שלו: מעין חוטיני מרצועות
עור ומקדימה היו על איברו מספר טבעות מתכת לא מחלידות שנתנו
לאיברו את האפ

זוגיות
לפעמים הייתה ממרה את פיו וגונבת מעט מים מהברז של הכיור
במטבח, שותה מכפת ידה. מהמקרר לא העזה לקחת שתיה או מזון- הוא
ידע היטב את הכמויות המדודות והיא ידעה היטה מה יקרה אם תגנוב
קצת, בייחוד לאחר המקרה ההוא שכבר ניסתה אותו בעבר.

הספד
כשראיתי את כל האנשים האלו שבאו לחלוק לך כבוד אחרון זורקים
עליך דליים של אדמה ואבנים, רציתי לצרוח ולזנק אל הקבר
שלך,להשתטח על הקבר שלך ולהגן עליו בגופי, להגיד להם שיפסיקו.

סוריאליזם
הריח האהוב עליי, היה הריח שבזמן ואחרי שהיינו עושים אהבה. ריח
סקס מיוחד ומלא הורמונים וזיעה משותפת ורוק וקצת זרע, הזרע של
נדר והריח האינטימי שלי.

אהבה
היא שתקה, מושפלת ראש, עיניה מחפשות דבר מה בלתי נראה לעין
בחריצים שבין המרצפות ודמעה קטנה כבר זלגה על לחיה הרועדת.
"תרגיעי אותי", נשען לאחור ופתח את הרוכסן. "ותפסיקי לבכות כמו
ילדה עלובה בגלל כל דבר".

זוגיות
היא אינה יודעת או מדחיקה את הידיעה, שברגע שהיא תפסיק לרצות
אותו, להעניק לו מעצמה וממרכולתה או ברגע שמישהי אחרת תצא
לרחוב ותנפנף מולו בחתיכת בשר אטרקטיבית יותר, הוא יעשה אחורה
פנה ויעוט עליה.

אהבה
כשארי היה קטן, הוא פחד מהדברים שהוא ראה, מהמציאות שהופיעה
לנגד עינו בחדות לא טבעית. הוא השתוקק להיות נורמלי ככל
הילדים. הוא היה ניצב בחוץ, בשיא שעות היום ופשוט בוהה בשמש
הצהובה למשך שעות על גבי שעות, הורס את אישוניו

אירוטיקה
"איתי לא משחקים! אתה זבל, ואני משתינה עליך בקשת. זה מה שאתה
שווה! שישתינו עליך!".
עמדתי מעליו בפיסוק רגליים, פתחתי לו את הפה בכוח, כרעתי מעליו
והשתנתי עליו. אני לא האמנתי שאני מסוגלת לעשות את זה, אבל
עשיתי.
"תשתה, יא בנזונה, תשתה אני אומרת לך!", אמרתי

אירוטיקה
השדיים הלבנים נחשפו לעיניי ותאווה נוספת גדשה את איבריי.
הלשון נמשכה אל הפטמות הבוהקות וחשתי צורך עז לנגוס בהן, לבלוע
לקרבי את הנשיות שלהן. הדופק שחשתי במפתח ליבה הזכיר לי
להפתעתי שהיא חיה עדיין.

אירוטיקה
גם כשיזרוק אותי למיטה, יתפוס לי את הפה חזק, יגהר מעליי. איש
גדול, חזק, מפשק לי את הרגליים רחב וחודר אליי באבחה אחת. אני
אצרח מעונג, אני אנשך לו את הצוואר כמו כלבה, אני אצעק
בחייתיות והוא יבטוש בתוכי, יסתום לי את הפה. אני לא אוכל
לצעוק, זה יתסכל אותי...

זוגיות
הוא יוצא מתוכי באדישות, יושב על השטיח וסוחט את הטיפות
האחרונות לתוך הקונדום. לאחר מכן, מסיר אותו וזורק לפח.
אני מתיישבת המומה. איך הוא גמר כל כך מהר? ובדיוק כשהתחלתי
ליהנות כמו שצריך. בגלל ששכבתי איתו בעבר, ואני יודעת שהוא
מסוגל להחזיק הרבה זמן מעמד, אני

אהבה
יעל מתרוממת ממקומה, העצבות נמוגה מפניה אט-אט. היא מפנה
צווארה אליו בכניעה, והוא אוחז בקולר העור על צווארה. הוא שולף
מכיסו חגורת שלשלאות ברזל וקושר אותה בוו קטן ללולאה בקולר.
הוא הולך לפניה, גורר אותה מאחור, בעוד היא משפילה ראשה מטה,
נגררת אחריו ככלבלב...

אהבה נכזבת
נניח שפיטרו אותך בזה הרגע ואת נורא מבועסת, אבל כל מה שאת
יכולה לחשוב עליו- זה החמוד ההוא. כן, גם בלילות לפני השינה,
כן, גם בשישי- שבת אחרי שעשית אהבה עם החבר שלך שחזר סוף סוף
הביתה מהצבא. בעצם, לא עשיתם אהבה כי אתם בקושי מכירים והוא גם
נורא מעצבן אותך.

אירוטיקה
. הוא מכניס ומוציא אותה והשפשוף הנעים מתחיל לאט לאט להיטמע
בתוכי. אני שוב מזיעה. הפעם מזיעה סוג שונה של זיעה. אני
מתמלאת בלחלוחית המוכרת שמתגברת עוד ועוד. האצבע יוצאת החוצה
ונכנסת לשפתיים שלו. הוא עוצם עיניים. טעים לך? ברור, זה יצא
ממני...

אירוטיקה
הוא נכנס לתוכי ויצא ואני חשבתי שאולי הוא חושב איך זה להיות
אישה ושגבר נכנס לתוכה. מה ההרגשה כשגוף זר נכנס פנימה ובוטש
את תוכך ללא רחם ומכאיב לך לפעמים ולפעמים גם גורם לך הנאה. מה
אישה מרגישה כשגבר בתוכה? אני לא יודעת. אני כבר לא מרגישה.

אהבה
על הבמה מונח ארון השזור מ-ורידים ונימים המטפטפים דם. במרכז
הארון יש עורק ראשי המזרים את דם החיים. אך זהו רק מחזה
תעתועים. דם החיים הזה אינו מחזיק מעמד זמן רב והוא רק גורם
לגופה שבתוך הארון להיראות חיה ככל הניתן, למרות שהיא נטולת
חיות.

אהבה
ככל שלמדתי להכיר טוב יותר את הגוף שלה ואת הנקודות שלה ואיך
להשתמש בכפתור הקסמים שלה, כך היא גמרה בעוצמה חזקה יותר
והשפריצה יותר מיצכוס. היא לא אהבה שאני קורא לזה מיצכוס. זה
נשמע לה יותר מידי בוטה ופרובקטיבי. אז קראתי לזה מיץ דגדגנים.

סופני
אני רוצה למות. אני רוצה למות כך מאושרת. פרושת איברים במים,
רואה ומצפה למותי בזרועות פתוחות וברגליים פשוקות. אני עייפה
כל כך. ללא שינה בגלל מחשבות טורדניות, בגלל עייפות מתלאות
החיים. אני רק רוצה לישון ולא להתעורר עוד.

אירוטיקה
"אני רוצה לקשור אותך..."
"את אוהבת את זה?", חייך חיוך חרמן.
"למה אתה חושב שהתלבשתי ככה?"
"לשבת על השירותים, או מה?"
"תעמוד ותסתובב...".

הומור
אפרת הסתובבה מתוך שינה, ואני פניתי לכיוון ההפוך, לרדת מהמיטה
הזרה הזאת, שלא הכרתי. בצד השני נתקלתי להפתעתי באלעד, החבר של
אפרת. הוא הסתובב אלי בפה פתוח, ריר נוזל מפיו המדיף ריח ניחוח
של ביוב, והקוצים שלו מעוכים על הכרית, כשלפתע ידו נחתה על
מבושיי.

אימה
במרחק של כמה בניינים היא מצאה את התחנה שלה הייתה זקוקה. בלי
שתדע, הוא הלך מאחוריה במרחק בטוח, מציץ עליה במבט טורף
וחמדני.

ג'ננה
הם נכנסים לחדר סטרילי ואחות במדים לבנים ונקיים ללא רבב תיכנס
עם שוט גדול ביד.
"מורידה תחתונים ומתכופפת", היא תגיד לך במבטא רוסי כבד. אתה
תוריד תחתוני סבא לבנים ותתכופף אל מיטת הברזל הרוטטת
מתנועותיך בכל פעם שתצליף ותספר לך כמה שאתה חולה רע ואם רק
תתאפק

אירוטיקה
פתאום אני קולט שהוא נוגע לי בזין. אני לא יודע למה, אבל אני
מרגיש שהוא עומד לי. אני מביט בו בהבעת הפתעה. פתאום הוא מסתכל
לצדדים. כשהוא שם לב שאין אף אחד באזור ושהרחוב ריק, הוא מעורר
את תשומת ליבי לזקפה הענקית שלו מתחת למכנסיים שלו.

אירוטיקה
אני מתרחקת מעט, נותנת לו שהות לעכל את המשפט שלחשתי לו.
כשהתרחקתי הבחנתי בבליטה במרכז הג'ינס שלו.
יפה, הדברים התעכלו היטב. אני שותקת ומתעלמת ממנו, מפנה את
ראשי לחלון שנית. הוא מלטף את ירכיי תחת השולחן.
אני מביטה בו. "בוא, אני רוצה לעשן..."
הוא מביט בי,

פואנטה
"ואתה אוהב אותה?"
אני לא יודע למה, אבל השתהיתי שנייה אחת לפני שעניתי לחיוב.
"אתה בטוח? אתה נשוי לה וחי איתה כי אתה באמת אוהב אותה ונמשך
אליה, או מתוך הרגל? כי חיי הנישואים נוחים לך? כי יש לך
בטחון, יש למי לחזור, יש מי שיטפל בך, יחכה לך, יחשוב עליך...

הומור
"נעים מאוד, אורגזמה", היא אומרת לי בחביבות.
"נעים מאוד, ענבל", אני משיבה לה בחיוך ואז צורחת: "תגידי לי,
יא חתיכת שרמוטה! לכולם את נכנסת בין הרגליים - חוץ מאליי.
למה? למה?! מה עשיתי? למה כל פעם שאני כל כך קרובה את עושה
אחורה פנה, מראה לי אצבע משולשת ואז

אירוטיקה
אני אושיט ידיי אל צווארך כשתהיה באמצע הדרך לגן עדן, פסיעה
לפני השער.
אתה תתקרב לשם במהירות ותרגיש את הידיים שלי מתהדקות על גרונך.
אתה קשור, אתה תהיה חסר אונים ללא יכולת ניעה, העיניים שלך
יפקחו לרווחה, בתדהמה, באושר, ביראה.

פואנטה
הבור גדל והעמיק והתרחב. במשך חצי שעה חפרתי בור שהיה מספיק
גדול ועמוק, בשביל שיכנס בו אדם.
יותר נכון גבר בגובה 1.75, מבנה גוף רזה, חלק, עיניים כחולות
עצומות ושיער קצוץ.

אהבה
ולילה אחד, כבר לא יכולתי יותר. קמתי מהמיטה בהפגנתיות.
"אני הולכת", התחלתי לארוז את המזוודה, משליכה אותה על המיטה
ודוחפת אליה בגדים בפזיזות. "אני הולכת ולא חוזרת".
"בבקשה ממך, לא!", הוא ביקש ואז צעק: "בת זונה!" והמשיך ביבבות
נואשות, אולי לעצמו: "לא..."

מקאברי
פעם שמעתי על משה שהיה בהודו וחשב שהוא קיפוד, וגם שמעתי על
ההוא שלקח פטריות הזיה וחשב שהוא דולפין. הוא נכנס לאמבטיה
מלאה כדי לשחות ולחיות, וטבע.

אהבה
ואיכשהו חלק ממני היה בתוכך, גם אם אלו היו רק האצבעות ואת
היית בתוכי כולך- גם אם הייתה זו רק הלשון.
ויקטוריה, לו רק היית יודעת איזו סופה השתוללה לי בלב והפכה לי
את כל מה שידעתי עד אותו רגע, שבגללך ובזכותך הבנתי שאהבתך
טובה לי מאהבת גברים.

אירוטיקה
"טוב, הימור הפתיחה שלי זה הגרב ואני מהמר על התחתונים שלי
ואת, יקירתי?", שאל בחיוך ערמומי.
הבטתי על הקלפים שיש לי. שלישיה של נסיך. אני לוקחת אותו
בסיבוב. "הימור הפתיחה שלי זה התחתונים ואני לא יודעת מה יכול
להיות ההימור שלי..."

אירוטיקה
בעוד גבי מוטח לקיר, מזרחי חודר לתוכי בתנופה חדה אחת ומענגת,
וחודר לתוכי חזק כמו שרק עורך דין עצבני וחרמן זה זמן רב יכול.
אני גונחת בקול, חשה תיקיות קרטון ניתכות על ראשינו, וזה לא
מעניין אותנו בכלל.
"התיקים..." הוא נזכר.
"אני אסדר אחר כך..." אני צועקת.

אירוטיקה
עצרתי את ידה. "די, לא נעים לי".
"רק לטעום את הפטמה...", כמעט התחננה, "יו! תראה איזו פטמה
חמודה!", צעקה לעומר כשפטמתי השתחלה איכשהו לתוך פיה. היא נשכה
אותה קלות, ואני הרגשתי כאילו אני נוגעת באצבעותיי בכוכבים.

אהבה
"אימא, תגידי, היית מתחתנת עם ערבי?", אני נשכבת על המיטה.
"בחיים לא", היא אומרת חד משמעית.
"וחצי ערבי?"
"מה זאת אומרת?", היא מסתובבת אליי עם האייליינר בין אצבעותיה.

סיפור ילדים
האישה הכתה בכנפיים דמויות השפירית השקופות והזוהרות שלה,
וניסתה להיכנס מבעד לחלון - אולם ראשה נחבט בתקרתו.
"אלוהי החניכיים השחורים והרקובים!", גידפה בקול רוגז. "הייתי
צריכה לקחת את המשרה באירופה ולהיכנס דרך ארובות ולא דרך
חלונות צרים!"

פואנטה
כמו מטורף צרחתי: "אני עשיר! עשיר! יותר אני לא אהיה נהג
מונית! כל הבורסה תהיה שלי! כל תל אביב תהיה שלי! ונתניה ואם
אני ארצה גם שדרות!". למרות שאני חושב על זה- מי בכלל ירצה את
שדרות? אני אתן כסף, רק שלא ידחפו לי אותה.

אירוטיקה
"תמשיכי...", הוא בחן אותי והמשיך לינוק מהסיגריה בשעשוע.
הייתה לי הרגשה שהוא נהנה יותר להביך אותי, מלראות אותי. הסרתי
את התחתונים, התיישבתי במהירות והנחתי את הספר על הברכיים.
"מרוצה?", שאלתי בעצבנות ואחזתי בעיפרון.
"לא. תפתחי עכשיו את הרגליים..."

אירוטיקה
הוא צילם אותי מכל מיני זוויות. ממש הביך אותי לשבת מולו פשוקת
רגליים ולגלות שהוא (כמעט) מצלם אותי גם משם.
"מה אתה עושה? צילומי פורנו?", אני מזדעקת.
"לא, אל תדאגי, אני רק לומד כרגע את הגוף שלך", הוא אומר בחיוך
ואפילו לא מזיז את המצלמה.

אירוטיקה
"גבירותיי ורבותיי!", הכריז בקול מעובה, "ברוכים הבאים לקרקס
הגדול והמיוחד ביותר שנראה אי פעם בארץ! לקרקס ה'במה'!!!".
אתם עומדים להיות חלק מעולם הסקס והארוטיקה הישראלי האוראלי,
האנאלי ואף הבנאלי... אתם תצפו במופעים, תקבלו שירותים שונים,
תראו את הפריק שואו

סופני
עמדתי בחדר המקלחת הקטן במלון והבטתי על עצמי במראה. פניי היו
חלקים ממועקה, מכאב ומדמעות. הסתכלתי על עצמי מתפשטת, מורידה
את שמלת הנקודות הכחולה, החזייה, התחתונים בגזרות מיושנות.
לא מזמן, בעצם לפני פחות משבוע, חגגתי יום הולדת.

מדע בדיוני
אני מרגישה חסרת אונים והכאבים משתקים אותי בעוד שן אחר שן
נעקרות במהירות ובחוזקה מפי המדמם. סילוני דם ניתזים מפי אל
גופו של היצור ופיו נפער. השיניים שלו נראות כמלתעות משפדות
וחדות והסרחון הנודף מהן כמעט גורם לי לעילפון. סרחון של נבלה
מרקיבה.

אימה
לא אשכח את התהיות, המחשבות: האם עומדים לחנוק אותי פה באמת?
זה לא הגיוני... רצח כך, לאור היום...
ומצד שני...
עיניים רושפות, פה פעור בשפתיים מתוחות, קול חד כמו סכין...
וכעס, הרבה כעס...
כעס מהצד השני, אימה מצדי.

"אני אחנוק אותך..."

אימה
מישהו חתך בו עם הסכין, כאילו הניח את פניו על רשת של ברביקיו
עם מוטות בולטים במיוחד.
העיניים שלו היו עקורות ומדממות. אצבעותיו תפסו במותניה של
האישה ששוכבת עליו בחוזקה, כאילו מתוך רפלקס של שרירים שנתפסו
בזמן המוות.

דיאלוג
אני והמזל חרא שלי, קולטת עדה של גברים חרמנים מהחוף הצמוד
מציצים לחוף כדי לראות בנות עירומות משתזפות.מקץ זמן קצר היו
המון אנשים, תשעים אחוז גברים ערומים. בנות היו ממש בודדות. אז
נכנסתי רק עם תחתונים שקופים שלא ממש מסתירים, אבל את יודעת,
בכל זאת להרגיש קצת

הומוסקסואליות
בלי הרבה מחשבות וזמן, הוא קפץ לי על הזין ודפק לי מציצה. מה
שטוב בזקנים בני שמונים שמוצצים זה שאין להם שיניים אמיתיות.
את השיניים התותבות שלו הוא היה שם בכוס ליד המיטה ואז היה לו
חתיכת וואקום בפה ולא היו לי שיניים שמגרדות לי את הזין או
נושכות לי אותו

אירוטיקה
"על הברכיים, שפחה", אמר הגבר במסכה ואני כרעתי.
שניה לפני כן הוא פשוט הסיר במשיכה אחת את גלימתי ונותרתי
עירומה כביום היוולדי. רציתי למחות, אך ידעתי שאם אעשה כן, אני
עלולה להיפסל.


לרשימת יצירות השירה החדשות
ברגעים ספורים הללו איתי
תנעץ מבט במחשופי
תשקול במאזני עיניך שדיי
תטייל במעלה ובמורד ירכיי

אהבה
אל תשכח
לכפות אותי באזיקים למיטה
ולכפות עליי את שאיני רוצה.

הגות
לפעמים הייתי רוצה להיות מכונה
ולהפסיק להיות אדם.
לא להרגיש,
לא לחשוב.

אהבה
אני רוצה להיות שמש
אתה תהיה כדור הארץ
אתה תינק מכוחי, מחומי -
בלעדיי לא יהיו בך חיים...

ייסורים
אתה,
אתה,
או אתה
שלוף את הסכין
ותקע אותה בעוצמה
לשם ההנאה ווידוא ההריגה

ארוטי
שובה אליי ונגן בי באצבעותיך הארוכות
הפק מפי את היפות שבמנגינות
הלחן עליי את שיריך ברוך שפתיך
הרעד בי את מיתריי, כך שארטוט בזרועותיך

ייסורים
עת יצווח אל על השחל
יניף רעמתו הצרובה כלפי הרקיע,
כשתינהם בזעקת כאב בעלת השחלה
ועל האדמה הבקועה רגלה תירקע

ארוטי
זעזע את עולמי ברעידות אדמה
הרשה לי להישטף בגל הצונמי הפרטי שלי
מעורפלת מפטריות הזיה

אכזבה
איני רואה את הסוף
איני רואה לאן מובילה דרכי
ממשיכה כסומא
דוק ערפל
מכסה את פניי
וריאותיי אך
בקושי נושמות.

ייסורים
הכאב הוא הסוהר
ואני האסירה
חטפו אותי
למחנה השבויים
של הגסטפו
הדיקטטורית של עצמי
אני בתפקיד המענה
ובתפקיד המתענה
אולי בסוף אחליף את ישו

ביקורת
מסביב מתנדף ריח ביאושים
המרמז על מיקומו של ביוב
הוא מערפל את החושים
כי לוחץ הוא על מקום כאוב

ארוטי
הוא יבוא לתוכך
כמו חיה
זאב רעב
לכלבה מיוחמת

אלגוריה
ואני העץ הצומח
שתיל רך ועקר
רק המים מעמידי פנים
שהם מרווים אותי
אך הם רק מעודדים
את הצמא המבעבע

ייסורים
ואני זוחלת בחשכה
גחוני משתפשף עד זוב דם
מהסלעים המשוננים העוצרים בדרכי
ועוד רגע אתייאש ואקרוס במקומי

בדידות
תוכני פתוח לכל דורש
המפשפש בתוכי
ללא מגבלה
כבארנק נושן
של סבתא
שנפטרה
והורישה מעותיה
הדלות
והאחרונות

ייסורים
זו אני על ארבע
כמו כורעת ללדת
נקרעת בחבלי לידה
של התת מודע המתפרץ

אהבה
המוח רוצה לברוח
אבל אתה מקרקע אותי לכאן
מצמיחה שורשים
הלופתים אותך אליי

ייסורים
את אוהבת להרגיש חסרת אונים
להרגיש כזאת קטנה
אפילו לא אישה
אפילו לא אדם
את נהנית מהכאב
ואת יודעת
שבסופו של דבר
את רק כלבה בכיינית

געגוע
אט אט מילאת אותי
(את חיי) עד ש
לא יכולתי עוד
ומשכתי לתוכי

כמיהה
ועכשיו גם הרחם מתדפקת על שעריי
גם זמנה להתמלא הגיע
לשמש דירה להשכרה
לפרי בטן משותף

אהבה
כשמישהו כותב לך שיר
את מזילה דמעות
של עצב עמוק
כשאתם
נפרדים

ארוטי
אתה תנתח אותי לפי הספרים של פרויד
תחקור כל פיסה מגופי ותהפוך
כאילו היו מילים המתפרצות בלהט כגייזר
מתת ההכרה הנסתר שלי.

ארוטי
כשתבוא לשכב איתי
תבוא כמו אבא שלי
בצעדים חרישיים
ובחלוק בית.

ארוטי
פעם אחת ידיד שלי אמר לי
שהסקס הכי טוב ביקום
זה הסקס עם אלוהים

מחאה
גופה חולל על ידי הדגים
נפשה נבלה בין כותלי הבית
הייתה טמונה במזוודת בגדים
כעת רק בשר מאכל לנשר ועיט.

אהבה
אתה מדליק אותי
ואני כולי נמסה באיטיות
אם תושיט אליי אצבעותיך
אתה תכווה, תשרף במהירות

בדידות
כשהבטן נדבקת לגב
זה אומר שחובט בי הרעב
מבט ריקני
בגוף סגפני
למראך הלב נחמץ
מדופן לדופן נמחץ

ביקורת
איך את מסוגלת
להסתכל על עצמך במראה

הנשרים בוחנים אותי בעיניהם הצורבות,
מחכים שאפרח מהקן ולא יעמדו מאחוריי לגונן,
ממתינים עד הרגע פה אפול מהקן החם מטה
והם יעוטו על גווייתי החמה והעלובה.

בדידות
המים נוטפים עליי,
מסירים ממני את הלכלוך,
אך הפסולת בנשמתי
מסרבת להימחק ולמות.

ייסורים
ישנם פצעים
שאם לא תטפל בהם
הם יצמיחו נמק
ותאלץ לכרות את האיבר
זו המוגלה שצצה על פני השטח
וכבר אי אפשר לראות מתחת דבר
אפילו לא את הבור שוודאי נפער שם

ייסורים
פתח אותי כמניפת נייר שברירית
צייר בי בטיפות דם שחורות
קרא בי אותיות נסתרות
קרא את שאיני מסוגלת לראות

בדידות
פעם חשבתי שאני הקורבן
אך זאת אני הרוצחת הסדרתית
מסרסת גברים בדרכי הנלוזות
כליליפוטית קושרת בחוטים דקיקים גוליבר ענק

לפעמים אתה רוצה תפוז

לחוש את טעמו על שפתיך

את נוזליו ניגרים על לשונך, מתערים ברוקך

אולם כל שאתה מקבל הוא רק ריחו של התפוז

יחסים
אני מתהפכת במיטה שעד לא מזמן חשה בגופינו
תחת השמיכה שיודעת היטב את תשוקתנו,
טומנת את ראשי בכר הרך שלך שעוד מדיף את ריח שיערך
ומזילה לתוכו דמעות שכבר ידעו את הכרית הזאת ועוד רבות.

אהבה
אני צועדת ברחוב האפל שלך
רואה רק את אלומות האור
אני עיוורת, רואה רק מה שאני רוצה לראות
אני חירשת, לא שומעת את האזהרות

אהבה
תאכל לי את הלב
תטרוף לי את הנשמה
תפרק אותם לחתיכות
תבחן כל אחת ואחת
תביט טוב טוב
ותבלע

בדידות
בלילות שאחרי שנפרדנו,
שכבתי במיטה קרירה
בוהה בתמונותיך
קוראת כתביך
מחכה לך, שתבוא...


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
יסורים
המים באמבטיה מתחילים לשנות גוונם, כל הזוהמה והלכלוך נושרים
ממני, הזוהמה מבחוץ- כי בפנים אני כל כך מלוכלכת, כל כך טמאה
שאפילו המקווה לא יציל אותי ולא יטהר אותי.
גם לא אלוהים, לו יכול היה לגעת בי. אבל הוא לא כאן, הוא לא
איתי ולמרות זאת,

סופני
נושכת את היד ומהדקת את מלתעותיי עוד ועוד... זה כואב ואני לא
יכולה להפסיק, לא רוצה להפסיק... אולי אני אוכל לנשוך כל כך
חזק עם לסתותיי, עד שבשרי יצא ממקומו ולובן עצמותיי ייחשף על
גידיו המתוחים לאוויר העולם,

אהבה
ואתה מנסה להדביק עם סלוטייפ מלמעלה, שיהיה מודבק למראית עין,
לעטוף את זה יפה מבחוץ עם מילים יפות, חיוכים, חיבוקים
ונשיקות.
אבל בפנים, בפנים הסדקים מעמיקים ובעוד רגע, שנה או אפילו
עשור- כל המבנה העדין הזה ירעד ויתמוטט לתל פירורים, שברים
ורסיסים של רגשות.

יסורים
הן רודפות אחריי לכל מקום שבו אני הולכת, בכל מקום שאני נמצאת-
נשים גבוהות- ארוכות רגליים- שופעות שדיים- דקות גזרה- מעוצבות
להפליא, ולכולן, לכולן יש חיוך ענק על הפנים.

הוא ואני
ובכן, לא אכחיש, יש לי ידידים זכרים, ושימושם העיקרי בעיניי
הוא ניצול הידע שלהם להפלת האויב ברשתי, הווה אומר: כיבוש גבר
אחר המבוקש לשם אותה מטרה לשמה הוא נועד, ואם הוא גם יעניין
אותי לטווח ארוך, מה טוב הדבר!

הוא ואני
שום דבר לא ברור. בייחוד לא במערכות יחסים.
את יודעת, גברים ממאדים, נשים מנוגה.
גברים חושבים עם הזין, את חושבת עם הלב.
גברים מופעלים עם מוט היגוי אחד, לך יש מערכת הפעלה שלמה (רק
ללא חוברת הסברים).

חוסר אונים
החברה שלי, רינת, היתה לפעמים שוכבת במיטה כמו בובה מתנפחת.
לפעמים הייתי נושף לה באוזן אחת ורואה איך האוויר החם יוצא לה
מהאוזן השניה. הייתי דוחף לה לשון בעד השפתיים הפשוקות שלה,
והיא היתה משתפת פעולה כמו בובה מכאנית.

התבגרות
הוא לא יוצא לך מהראש, אפילו שאת כל כך רוצה ובא לך פשוט לקחת
סכין גילוח ענקית ולגלח אותו מהחיים שלך כדי שיהיו חלקים
למשעי, אבל את יודעת שאם תתפתי לפתרון המהיר, יצמחו קוצים
שחורים ודוקרניים והם לא ייעלמו לעולם, הם רק יחמירו.

אהבה
מצפה לחשכה החובקת, לתנומה שתאחזני בציפורניה החדות עד יצנחו
עפעפיי וישקיעוני בשינה נטולת חלומות זכורים עת בוקר, למגע
הרך, לידיים העוטפות כמגבת סיבית וחמימה גוף לח ורועד, לריסיך
המרצדים על לחיי בשתיקה

הוא ואני
הרפית ואז שוב עמדת לנשק, ואני התרחקתי.
חתול ועכבר.
מי החתול ומי העכבר?
מי משחק עם מי?
ומה לעזאזל אני עושה עם כל המתח המיני המטורף הזה, עם המוסר
והמצפון שלי, עם התשוקה שלי ועם התחתונים שלי שבטח מתרטבים
מרגע לרגע?

הוא ואני
נמאס לי להזדיין. אני רוצה כבר לעשות אהבה. פעם אחת בחיים
לעשות אהבה דו-צדדית וליהנות ולא להתייסר במחשבות אחר כך.
נמאס לי להתנזר ולחוש את הרעב התמידי הזה לאהבה גופנית ונפשית,
רעב שאוכל אותי מבפנים ולא שבע כי הוא לא מקבל את מה שהוא צריך
מלבד תחליפים עלובים.

הרהור
לעבוד, להרוויח כסף כדי שתלמד לתואר מטומטם באוניברסיטה או
במכללה, כדי שתעבוד במשהו טוב יותר (אך לא פחות מתיש) ולהרוויח
עוד כסף.
מתישהו תקנה דירה קטנה, אולי מכונית. תסתכל על העתיד בעיניים
צעירות- פעורות וורודות, ותחשוב איך החיים מחייכים אליך.

היפרדות
אני נכנסת להתקלח ומתלקחת בבכי ובכאב ואני לא מבינה. פעם הייתי
כל כך תמימה, חשבתי שהאהבה מנצחת תמיד, שאם אוהבים באמת אפשר
להתגבר על הכל.
ואפילו לא נתת לי הזדמנות לנסות. לא נתת לנו הזדמנות לנסות.
אני מרגישה כמו שבר כלי וחושבת עליך כל הזמן.

יסורים
זה שם, זה תמיד שם. אני מנסה להעלים, לשכוח, אבל זה לא נוטש
אותי. הזיכרונות יודעים רק לחפור לי בנשמה, להציף אותי בכאב
שמתפשט בי מעורקיי עד הנימים הזעירים ביותר כמו הדם שבתוכי.
אני מנסה לקוות, אני מנסה להמשיך הלאה, אני בוכה, אני כואבת,
אני הולכת לאחר אבל כלו

ייסורים
והכאב לא עובר, עוד לא תמו ייסוריי.
גופי הוא רק גוף, כלי לנשמה, כלי ללא משמעות.
כלי לסיפוק צרכים גופניים, בית לנשמה אבודה החושקת במילוי
צרכיה, שאינם מתגשמים. ופי זועק פעור השמיימה, צועק ללא
מילים.
ואיש אינו שומע ולא מאזין לרחשי לבי, לצווחות העלומות בתוכ

הרהור
ישנם זמנים בהם הקיום שלך מוטל בספק ואם לא הוא - אז משמעות
קיומך- ולשם מה אתה קיים אם אין עבור מה, אם החיים תפלים וחסרי
תוכן ועניין, אפורים כמלט מאובן ביום חמסין שלא הספיק למלא את
תכליתו וכעת הוא חסר תועלת?...


לרשימת יצירות התסריט החדשות
פארודיה
פתאום הדלת הראשית הכפולה של האולם נפרצת ובחורה במכנסון קצרצר
וגופייה לבנה רצה עד לחופה. כל המוזמנים מביטים בה בהלם.
הגברים בוהים בשדיה הקופצים ואז מורידים את מבטם. אחד המלצרים
מועד ושופך על גופייתה מים והחולצה הופכת שקופה כמעט לחלוטין.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
"האם הרוצח שינה את זירת הפשע? ואם כן, מדוע?", התפרצתי
לדבריו.
"אין לי מושג עדיין...", מלמל הפרופיילר.
"האם יתכן שהוא ידע על פעילות המשטרה? ואם כן, איך? לא פרסמנו
דבר בעיתונות!", אמרתי בתוכחה. זו הייתה נקודה מוזרה שלא
הפסקתי לחשוב עליה.

הדמות צחקה ונהנתה לראות את הדם החם ניגר מהבשר החי עדיין
ומבעבע במהירות מהחורים. ריח דם טרי וצחוק מרושע התפשטו באוויר
הקר.
חלחלה חלפה בבטנה של הזונה המסוממת כשראתה את מה שאירע לנגד
עיניה.
הדמות סטרה לזקן המסכן, שמזמן כבר לא היה בין החיים ואמרה:


לרשימת יצירות המסה החדשות
דעה
המעניין הוא, שלמרות שאינטלקטואליות נחשבת לתכונה נחשקת והיא
נלמדת ולפיכך יש להניח שכל אדם בעל אינטליגנציה ממוצעת ומעלה
יכול לפתח אותה בו, לא כל אדם אכן טורח לבצע זאת בפועל. ההשערה
שלי היא, שזירת החברה האנושית דומה מאוד לזירה העולמית הכללית
של בעלי חיים.

את קורעת מעלייך את החזייה והתחתונים ומחכה לו במיטה. הוא עומד
להסתער, מוריד את התחתונים עם חיוך על הפנים ואיבר זקור ואת...
כל מה שבא לך לעשות זה לסגור את הפה הפעור, להתלבש ולרוץ הביתה
כל עוד רוחך בך...

תרבותית
כמה באמת יש לנו בחירה חופשית בחיים, והאם המושג הזה קיים
במציאות?
השקפות על חופש הבחירה מההיבט הפסיכולוגי, מההיבט הפילוסופי
ומההיבט המדעי.

הוא גבר ואני אישה.
הוא ה-גבר ואני סתם נקבה.
הם הסרסורים ואנחנו סתם הזונות.
הם האבירים על הסוס הלבן ואנחנו העלמות במצוקה.
הם הכלים והפטישים ואנחנו סתם מסמר קטן שנועד להידפק.
הם הבעלים ואנחנו הרכוש.

שמתם לב שכל מערכת יחסים שלא תהיה, חייבת להיות מוגדרת על ידי
השותפים בה? זה כאילו שאם היא לא תהיה מוגדרת, היא לא תהיה
קיימת, או לפחות שותפיה לא יוכלו לנום בלילות ורק יהרהרו בטיב
היחסים יומם וליל...

דעה
"עזבי אותי בשקט", ואז באות הנחירות.
יופי, נחמה. תראי מה עשית? מוטטת אותו לגמרי!
לעזאזל עם אמא טבע שכנראה השתכרה כשעשתה לכם את מנגנוני
האורגזמה: אחרי פעם אחת אין לו כוח לראות כלום ממטר ולך מנגד
בא עוד פעם ואת כולך חיונית ומלאת מרץ. אבל אני סוטה.

חשבתם שמין אוראלי זה דבר ספונטאני? תשכחו מזה... זו אמנות
המחייבת לימוד, תרגול, והרבה נשמה. כדי להיות מאהבים טובים,
אתם לא זקוקים לאקרובטיות, לאיבר גדול, לגוף מדהים, או להיות
עתירי ניסיון.


לרשימת יצירות הרומן החדשות
העורך שלי, מר שפילד, היה נחוש בדעתו להפוך את ה"פוסט" לשבועון
הנמכר ביותר, ולא רק למספר גיליונות, אלא לאורך זמן רב. והוא
היה לחוץ עד כדי נואשות לעשות זאת, ובמהירות האפשרית.
נכון, המכירות טובות, אך הוא לא הסתפק בכך. הוא רצה יותר. יותר
מעמד, יותר כוח, יותר


לרשימת יצירות הקומיקס החדשות
פריים יחיד
אל היצירה


לרשימת יצירות הפלסטיקה החדשות
פיסול
אל היצירה


לרשימת יצירות הצילום החדשות
סידרה
אל היצירה

צבע
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

צבע
אל היצירה
מוקדש לאהבתי, לסטייתי ולהתמכרותי:
השוקולד!!!

צבע
אל היצירה
"אני נופל וקם, נופל וקם...
אף פעם לא אפסיק ללכת..."

אירוטיקה
אל היצירה

טבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

אירוטיקה
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

אירוטיקה
אל היצירה

צבע
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

אירוטיקה
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

צבע
אל היצירה

טבע
אל היצירה

דוגמנות
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

עירום
אל היצירה
ש

אירוטיקה
אל היצירה

צבע
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

אירוטיקה
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

עירום
אל היצירה

גלויה
אל היצירה

טבע דומם
אל היצירה

פורטרט
אל היצירה

שחור-לבן
אל היצירה

צילום במה
אל היצירה
שירי מיימון בהופעה

צבע
אל היצירה

צמד תמונות
אל היצירה

פורטרט
אל היצירה


לרשימת יצירות הציור החדשות
אקריליק על קאנווס
אל היצירה

אקריליק על קאנווס
אל היצירה

אירוטיקה
אל היצירה
אקריליק על קאנווס.

אקריליק על קאנווס
אל היצירה

פאנטזי ארט
אל היצירה

על עץ
אל היצירה
קופסת עץ מעוטרת בציורים של ה - happy tree friends

פאנטזי ארט
אל היצירה

פאנטזי ארט
אל היצירה

אירוטיקה
אל היצירה

פאנטזי ארט
אל היצירה

אירוטיקה
אל היצירה

פאנטזי ארט
אל היצירה

אל היצירה

פאנטזי ארט
אל היצירה

אירוטיקה
אל היצירה
שמן ומעט אקריליק על בד

פאנטזי ארט
אל היצירה

שמן ואקריליק על קאנווס
אל היצירה

אירוטיקה
אל היצירה

אירוטיקה
אל היצירה

אירוטיקה
אל היצירה

פאנטזי ארט
אל היצירה

אירוטיקה
אל היצירה

פאנטזי ארט
אל היצירה
שמן ואקריליק על בד קאנווס

רישום בעפרונות
אל היצירה

רישום בעפרונות
אל היצירה

רישום
אל היצירה

אירוטיקה
אל היצירה

אירוטיקה
אל היצירה

אקריליק על קאנווס
אל היצירה

אירוטיקה
אל היצירה

פאנטזי ארט
אל היצירה

רישום בעפרונות
אל היצירה

פאנטזי ארט
אל היצירה

אירוטיקה
אל היצירה
סקס חייתי או: זיאופיליה

אירוטיקה
אל היצירה

רישום
אל היצירה

אקריליק על קאנווס
אל היצירה

סידרה
אל היצירה
פנטאזי ארט

רישום בעפרונות
אל היצירה

ציור ילדים
אל היצירה

אירוטיקה
אל היצירה

פאנטזי ארט
אל היצירה

אירוטיקה
אל היצירה

פאנטזי ארט
אל היצירה

רישום בעפרונות
אל היצירה

אקריליק על קאנווס
אל היצירה

פאנטזי ארט
אל היצירה

פאנטזי ארט
אל היצירה

פאנטזי ארט
אל היצירה

אירוטיקה
אל היצירה
בהשראת אומנות ה"פופ ארט".


לרשימת יצירות ההקראה החדשות
פרוזה


מערכון

שלום! הגעתם לצ'אט הקולי הכחול הראשון והטוב בישראל!

פרוזה


פרוזה





אל הארכיון האישי (53 יצירות מאורכבות)
מהסאמקים
הגדולים של
המדינה:
"איי, בה לי
סיגריה והחפיסה
על המושב
האחורי, טוב כוס
עמק, אני אשלח
יד, מה כבר
יקרה?"
-ענבל פרלמוטר


תרומה לבמה





יוצר מס' 15474. בבמה מאז 2/9/02 13:39

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לענבל אשוח
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה