|
אז עמדנו שם, אני, חבילת הנובלס המקומטת שלי והיא.
תמיד אהבתי אותה רכה ולא קשוחה, פשוט מלטפים יפה וסיגריה קורצת
יוצאת מהקופסא בחינניות, סטייל דוגמנית אנורקסית על מסלול.
חסר עכשיו רק גשם, חשבתי לעצמי, מין מצב אבסורדי כזה של קומדיה
משנות ה-50' שכזה.
היא בט
|
בואי נלך יד ביד.
בשביל הביטחון.
שנינו יודעים שבעצם לא.
|
שעת צהריים חמה
שדורשת ארוחה משל עצמה
ולפעמים אף נענית בחיוב
מהבחור במעגל
שמפסיק מלחמתו
בנון-קיום
בשביל לנגוס
בשתי פרוסות לחם עם שוקולד
שעשתה לו אשתו
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
בזמן שבו כותבים
סלוגן אפשר:
לצחצח שיניים,
להבריש את
השיער, לנגב
תת'חת, להסתפר,
לקנות בגדים,
לארוז, לצאת
למסע מסביב
לעולם, לחזור,
לפתח את
הפילמים, לשים
באלבום, לכתוב
על זה ספר
מצליח, להפוך
לאדם עשיר
ומפורסם, לזיין
הרבה, להיות
מאושר, להיכנס
לדכאונות, לקחת
כדורים, ללכת
לפסיכולוגים,
להתאבד, לעלות
לגן-עדן, לצחצח
שיניים...
זה שכותב
סלוגנים ובמקום
זה היה יכול
לצחצח שיניים
וכו' |
|
