|
רק לפני ימים ספורים, ישב כאן חורב, על קצה המזח, והתחבק עם
שגיא, הוא נזכר בתווי פניו המאושרים, ברצון העז לקפוץ אל תוך
הים, לנשוק לגלים, ולרחף איתם ועם הרוח, להרגיש את העונג עד
תום.
|
הנערה שבתוך הבאר, יושבת בין חיבוק ידיה, ומים שחורים קרים
מזהמים את גופה ונוקשים על עצמותיה הרועדות. חולדות נוגסות
מבשרה, פוצעות את
פניה, מורטות שערה, אך היא יושבת כואבת בשתיקה וכתלי הבאר
סוגרים עליה
בלגלוג.
|
"רד למטה," שמע קול בס קפוא פורץ את החלל
באדישות. הוא השתתק, חשש התעצם בו שמא החלטתו האחרונה לא
תמומש, הוא
גחן מטה וזרק את עצמו אל מותו כשחבל חונק את צוארו.
|
אני לא מבינה, זה לא מפחיד, זה לא מזעזע, שאנשים מתים לידך,
שחילים הדואגים רק
לביטחונך מתפוצצים ככה סתם, בני אדם שרק רצו לגדול ולאהוב
כמוך. ואתה
שוכב בשקט מול הכוכבים ולא מניד עפעף, אתה לא מבין שבלעדיהם
עכשיו
במקום נשיקה היית מקבל כדור בראש.
|
הזקן מתכופף בכבדות, לוקח קרש זול מערמת הקרשים הזולים ומניח
אותו בתוך חלקה התחתון של המכונה, אחר לוחץ על הידית השחורה עם
כל כוחו
ומהדק את חלקה העליון לחלקה התחתון, כעבור כמה שניות
אינטנסיביות
מרפה.
|
|
|
במקום לשאול את
השאלות תתחילו
לחיות את
התשובות
(שם,שם) |
|
