[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








איליה נוביק

אל היוצרים המעריכים את איליה נוביק

משחק אותה סופר עם כוס ויסקי ליד המחשב
מאפרה מלאה בדלי סיגריות מוגלגלות עם פילטרים
מקרטון
כותב על אלו שלא הלך איתן ועל אלו שרק זחל
מעיל שחור, סוודר בורדו וצעיף מחזיק כוס יין אדום
מנגן משירי על אהבות נכזבות מבלי להבין אהבה מהי
מעשן קוביות חשיש במטרה להרגיש, ולו במעט
אך למרות הכל הצלחתי לעבוד על אלו הקוראים
את הזויותי לאחר לילות שתייה ללא סיבה נראית לעין
סופר אני בטוח לא, גם לא צלם, צייר או משורר
כולה יודע לכתוב בלי הרבה מידי שגיאות כתיב...




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אורבני
היא ישבה שקועה בתוך הכסא עם הרגליים מקופלות בתנוחת לוטוס,
כאילו הייתה על איזה הר בטיבט באמצע ויפאסנה או באשראן הגואה
במדיטצייה.
ישבתה הייתה זקופה והיא נראתה כה נינוחה בכסא שאדם מבחוץ בקלות
היה יכול לחשוב שאני הוא האורח בביתי ולא היא.

פנייה היו לבנים כמו שלג בחורף, שיערה היה שחור כפחם בבטן
האדמה, היא איפרה את שפתיה באדום בהיר שחוץ מלהלום אותה גרם לה
להיראות כאילו נלקחה מאגדת ילדים, הדבר היחיד שלא הצלחתי לראות
היה צבע עיניה

אורבני
גם היא לא צריכה לתת דין וחשבון לאף אחד וגדולתה דווקא בדחייה
ובסירובה בחיזורי העם, ובנכונתה לא להשתנות למען אף אחד
ועצמאותה ללא תנאי, גם היא כמו העיר עושה רושם מוטעה של לבוש
יפה אך הבסיס פשוט והמוני, היא גם משחקת משחק בו היא הדמות
הראשית וסביבה סובבת המהות


לרשימת יצירות השירה החדשות
טלאית, גאה, תמיד ראשונה, תמיד חייבת להשאיר ספק
להגיד את המילה האחרונה, לגרום לך לנגן בשבילה
בטוחה שהיא חסינה מפני קריאתה על ידי אחרים
ריח הוניל נשאר באויר אך טעם הפטל נמוג..




הגראס של השכן
ממסטל יותר!







בני סלע, סטלן
בטלן, ביובש
היסטרי, חושק
בנובלס של שכנו
לאגף.


תרומה לבמה





יוצר מס' 13054. בבמה מאז 19/5/02 20:39

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאיליה נוביק
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה