|
משחק אותה סופר עם כוס ויסקי ליד המחשב
מאפרה מלאה בדלי סיגריות מוגלגלות עם פילטרים
מקרטון
כותב על אלו שלא הלך איתן ועל אלו שרק זחל
מעיל שחור, סוודר בורדו וצעיף מחזיק כוס יין אדום
מנגן משירי על אהבות נכזבות מבלי להבין אהבה מהי
מעשן קוביות חשיש במטרה להרגיש, ולו במעט
אך למרות הכל הצלחתי לעבוד על אלו הקוראים
את הזויותי לאחר לילות שתייה ללא סיבה נראית לעין
סופר אני בטוח לא, גם לא צלם, צייר או משורר
כולה יודע לכתוב בלי הרבה מידי שגיאות כתיב...
היא ישבה שקועה בתוך הכסא עם הרגליים מקופלות בתנוחת לוטוס,
כאילו הייתה על איזה הר בטיבט באמצע ויפאסנה או באשראן הגואה
במדיטצייה.
ישבתה הייתה זקופה והיא נראתה כה נינוחה בכסא שאדם מבחוץ בקלות
היה יכול לחשוב שאני הוא האורח בביתי ולא היא.
|
פנייה היו לבנים כמו שלג בחורף, שיערה היה שחור כפחם בבטן
האדמה, היא איפרה את שפתיה באדום בהיר שחוץ מלהלום אותה גרם לה
להיראות כאילו נלקחה מאגדת ילדים, הדבר היחיד שלא הצלחתי לראות
היה צבע עיניה
|
גם היא לא צריכה לתת דין וחשבון לאף אחד וגדולתה דווקא בדחייה
ובסירובה בחיזורי העם, ובנכונתה לא להשתנות למען אף אחד
ועצמאותה ללא תנאי, גם היא כמו העיר עושה רושם מוטעה של לבוש
יפה אך הבסיס פשוט והמוני, היא גם משחקת משחק בו היא הדמות
הראשית וסביבה סובבת המהות
|
טלאית, גאה, תמיד ראשונה, תמיד חייבת להשאיר ספק
להגיד את המילה האחרונה, לגרום לך לנגן בשבילה
בטוחה שהיא חסינה מפני קריאתה על ידי אחרים
ריח הוניל נשאר באויר אך טעם הפטל נמוג..
|
|
|
עד הסלוגן
הבא...
אה אה אה
אווווווווווווווווווו
עד הסלוגן
הבא...
יויו עושה קמבק
בתחום המוזיקלי |
|
