|
אילנה קיציס נמצאת כאן ברגשות מעורבים..
היא כבר בת 16, כמעט ילדה גדולה והספיקה בנתיים דיי
הרבה..לא הרבה מדי, אבל כמות מכובדת.
יקח לה זמן עד שהיא תתאקלם כאן, אבל אל תדאגו, יהיה
בסדר.
מה אני אגיד לך,
בעוד אני מנסה שלא להעיר אותך,
|
ושוב העבר מתחבר עם הדימיון
ומתחיל להכות..
|
והשמיים שוב נראים יפים וכחולים מתמיד.
וזה בסדר, באמת, שהטלפון דומם ולא מצלצל
|
האירוניה שבחיים- רודף אחריי שנה ואז כשאני איתו- עוזב אותי
אחרי חצי שנה.
|
אז מה פתאום אני מרשה לעצמי להגיע לכאן? לנסות להיות
שנונה,מבריקה,מחדשת.. פתאטית.
|
במינון גבוה מדי, גם מאושר אפשר להחנק. או לפחות לחטוף כאב
בטן.
|
|
|
-מישהי רוצה
לעזור לי עם
טקס יום
העצמאות?
-אני
-יופי. רק תדאגי
שיקריאו יפה את
רשימת הנופלות
במשק שלנו, ואני
כבר אדאג
להעמדות ולשירי
הזיכרון.
אסור..אבל
אסור... שישכחו
את הזוועה
שנערכת כאן מידי
שנה. הטבח הנורא
בחברותינו לא
ישכח!
כבשל'ה בקריאה
מרגשת לקראת
מנגלי יום
העצמאות. |
|
