|
"הנה גשמי שמים
הנה נשטף הכל
תן לזה לקרות
לחת אותך
כמה שזה יכול..."
|
רסיסים של אהבה
פצעו את ליבך
מראות נסדקות מול פנייך
לא מצאתי את דרכי
למחוז חפצך
הילד בי שוב בכה
|
"כשנסגור את התריסים
נכבה אורות קטנים
וניסוג אחור
כאן אנחנו בטוחים
לא נאמר דברים גדולים
ככה זה כשנשארים
ועבר עוד יום
משובץ בהרגלים"
|
"שוב נבוך
במבוך ארוך
מחפש לי יציאה
רגע רוך
שנבלע בתוך
כל הרעש הנורא..."
|
|
|
אני זה אחד מאלה
שאסור להם לאכול
קמח, אחרת אני
אמות.
נשבע בכל החיטה
שבעולם! |
|
