|
"אז אתה טיפה מתוסבך" אמר לו קול בראש
"טיפה?!?!? טיפה?!?!?" צרח לעצמו בראש "אני חיי
בעולם של פנטזיות בזמן שמצפים ממני לחיות בעולם
האמיתי. שאני מביט בעולם אני רואה קסמים, אני רואה
מה שלא נמצא שם. אני רוצה להאמין בזה כל כך שזה נראה
לי אמיתי!!!."
הקול בראשו הירהר וענה בגיחוך
"תן לי דוגמה אחת לאמונה שהפכה להיות אמיתית אצלך,
דוגמא אחת"
הוא הביט במראה, מתבונן בילד שמסרב להתבגר. אותו ילד
שמאמין בקסמים ויצורי אגדות ולבסוף חייך
"אני מדבר איתך..."
"הוא יכל לשמוע את האנחה של אותו קול בראשו
"נכון... אני יציר דמיונך. אני חלק ממך, אבל כל דבר
שאתה ממציא, מדמיין וכותב עליו קיים איפה שהוא. חברי
היקר הדמיון שלך הוא יקום בפני עצמו כל מחשבה שנוצרת
שם מתקיימת איפה שהוא לבסוף... אני חוזר מדברי אתה
לא מתוסבך... אתה היוצר. אתה זה שנותן לאלפי דברים
חיים בתוך דימיונך הפרוע. אתה נתת לי חיים ובמילים
שאתה כותב על הדף אתה מביא את יצירי דימיונך לאנשים
אחרים. אתה מביא תקוות, אהבות, בכי, שמחה וכל זה על
ידי הדמיון."
הבועה במראה החלה להשתנות. מולו עמד אלף מחייך חיוך
עצוב"
"חברי היקר אתה לא מתוסבך, אתה זה שנתן לדימיונך
לעוף ולנסוק, אתה זה שלא פחד להאמין בחיים שיצרת.
חברי היקר אתה היוצר."
וכך עברו אלפיים שנים מאז הולדתו של אותו אדם הנקרא המשיח.
ואולי לא משיח היה אלא אדם פשוט אשר האמין בחיי האדם וטוב
הנשמה שבו.
|
מלחמות, כאב ואימה. דברים אלו מאפיינים את עולמנו כל כך
בבהירות עד שנראה שאין אנו שומעים את זעקות האימה שעולמנו
משמיע. חום, אהבה וחמלה הפכו לבדיחה צינית חסרת משמעות אשר גם
היא הולכת ונשכחת מתודעתנו האגואיסטית.
|
בחירה... אתם יודעים מה היא המשמעות של מילה זאת? זה דיי קל,
זאת הזכות היחידה שניתנת לכל אחד מאיתנו בשניה שאנו נולדים.
אנו אלה שבוחרים ימינה או שמאלה, איזה מקצוע ללמוד, אפילו
החיים שנחיה
|
חלומותיהם נקרעים לגזרים מול עיניהם ונתחבים עמוק לבור חסר
תחתית כדי שלא יוכלו להביט בהם שוב ולחייך ולדעת שכן! זה יכול
לקרות!! זה אמיתי!!! אם לא לך אז לי!!! לי זה אמיתי!!!
|
ימים של שקט... מושג נעלה בזמננו. נראה שמאז האדם קיבל את כוח
ההבנה, האינטליגנציה והטכנולוגיה לא ראינו ימים כאלו. הם הפכו
לאגדה. פרק זה בדבר המילניום יהיה שונה. לא עוד ביקורת על דרך
פעולתו של האדם, לא עוד וויכוחים אם הדת, אלא שאלות. שאלות של
צער, כאב ופחד.
|
הגבול בין אמונה לפנאטיות הוא דק מאוד. אך איפה יש למתוח את
הקו הזה כדי להיות מסוגל לחיות בצורה שאתה צריך לחיות בלי
לפגוע בעצמך ובאנשים הסובבים אותך.
|
נשים
נשים! כן נשים. הדבר הכי לא מובן ביקום האומלל הזה. מה לעזאזל
הן רוצות , למה כול דבר שאנחנו עושים לא טוב מספיק. חברה אם יש
תעלומה אחת שצריך לפתור ביקום זה יהיה האישה.
|
"תפחד פחות , תקווה ליותר; בכה פחות , תנשום יותר; דבר פחות ,
אמור יותר; שנא פחות , אהוב יותר; וכל הדברים שתרצה יהיו
בהישג ידך."
Tippcpm Quote
משפט מלא תקווה לא? אך מה היא תקווה?
" תקווה היא התכחשות למציאות, היא נמשלת לגזר אשר ניצב מול
פניו של חמור כד
|
|
|
אשכנזים מחשבים
את קיצם לאחור
יגאל עמיר
משורר מטאפורי |
|
