[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
סאטירה
ביום שבו תפגוש באדם מכוער ממך - תוכל לשוב בחזרה
ולחיות בשקט ושלווה. זכור בני! עלייך להביאו אתך בחזרה
למען יראו כולם את הזוועה ולאחר מכן נקריב את הגועל
לאדוננו הנכבד שכך תוסר הקללה ותצליח למצוא אישה שתאהב
אותך למרות העיו

הראשון שפתח במאבק ובדרישה לחופש היה תת - המודע. בוקר אחד
הוא ניצב לו שם עם שלט ועליו כתוב:"צדק לכל."

השיחה הייתה באמת נעימה וגיליתי שמעבר לאהבה שלי כלפיה משהו
נוסף נולד בתוכי. משהו לא פחות חשוב שבאופן מסוים חשוב לי
פתאום הרבה יותר. האהבה שלי לעצמי

זה לא היה הוגן מבחינתי לבטל את כאבו ופחדיו רק משום
שלא ידעתי כיצד להתמודד עם העובדה שגם אנשים גדולים
וחזקים יכולים ליפול, וכשהם נופלים אז העולם סביבם לא
מסוגל לקבל אותם כילדים במעטה של ארשת בוגרת. והרי הם
התבגרו רק

בדרך משומשת, צורבת, מזימות חורשת
מפזר שקרים, רמזים, רגעים מבזים

הלילה ירד על ביתם של הזוג שיזטמן. החתולות המייללות פסקו את
יללתן והדממה באוויר הייתה מוחלטת. ראובן ישב במטבח ביתו וחלם
על דברים נשגבים, על חלומות שמאז ומעולם היו משאת נפשו
המנוונת.

ממש לפני שסיימתי פקחתי את עיני והבטתי לפנים. על
הדלת הלבנה הייתה כתובה מעין מודעה בטוש ירוק שרק
במקום כזה ניתן למצוא: "מחפשים בחורה דו-מינית לאורגיה.
טלפון..."


לרשימת יצירות השירה החדשות
אמצעי מניעה ולחישות ללא קול
ממשיכים בלי לגעת מתעלמים כביכול
פעימות פעימות ואותן הנשימות
שכחה מבורכת אהבות קודמו

את אמרת לי:
קינאה זה יצר עיוור
ואתה צריך להתעורר

ואין זו תורת ההתפלספות המאוחרת
שמתה לדורות ומדי פעם לתחייה מתעוררת

- לא רוצה שהיא תלך דווקא בסתיו
- לא רוצה לכתוב שירים לשווא

ואז...
נפקחו העיניים אל עולם המציאות
השפעת הכדור התפוגגה והתוודעתי לטעות

אולי נצליח לגעת גם בתשובה

ואולי אף נגלה שאין היא כה חשובה.

ואת שאחלום מעתה

לא אוכל להעניק לאיש מלבדך

ושוב הרגש המבלבל בתוכי חולף
ושוב מתעורר לו הצורך להתקלף

כבר הלכתי וחזרתי
ואת מה שאני מרגיש כעת
עוד מעולם לא הרגשתי

וסביר להניח שאסטה שוב
ואגלה מחדש שכל כך טוב לשוב

דמויות עטות מחפשות מענה ותקווה גואלת
וצלילה של הדממה עדיין משתהה

"כמה ניתן עוד להמשיך?"

"אני כאן בינתיים, אך הליל הולך ומחשיך..."

מתיקות אחרונה של טעם דמעות
רגע לפני ששכחתי
מחשבה לבנה מלאה תהיות
וכבר למסע יצאתי

את הרי כבר יודעת לבטח
שאין בידנו כל רמז למחר

פואמה
נקודת התחלה, משאלה, בורח בבהלה
את נשמתי החוטאת באוב מעלה
מזין את דמי בחלחלה, התמכרות לקללה

אתה תופעת לוואי - אמר הקול

ואני רק הוספתי לכת


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
התבגרות
אין מה לומר - לנו בני האנוש מגיע צל"ש על סכלות ורעות רוח, על
הביטחון ועל הטיפשות הגדולה והמיותרת.

התבגרות
המכתב הזה מרגיש קצת מוזר. הוא מרגיש מוזר משום שאיכשהו תמיד
הוא היה כתוב בתוכי ומעולם לא הייתה ברשותי הדרך הנכונה להבין
את הכתוב בו ולשייכו אלינו.

מדוע אין אנחנו עוצרים לרגע ומבינים דבר פשוט ותכליתי: זה רק
אנחנו

הדבר שבו כולם רוצים לנגוע
יחלוף מולם ולא יאמר לאן

אולי אגדיל לעשות ואכתוב טרגדיה סוחטת דמעות. על משפחה
שנקרעה בילדותה מידיהם של ההורים מפאת חוסר אמצעים
ומשברים משותפים.

אגיע מבחירה
ואולי אצליח בנוסף גם לעצום את עיני
ולדקלם מילות שירה


לרשימת יצירות התסריט החדשות
וביום השלישי זה הלך ונמוג עם כל רגע נוסף
ואחר כך ההמתנה לא הייתה עוד ליצר נכסף


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
כל כך הרבה השערות ואמונות מניעות את הכוח המדהים הזה והכל
הופך למורכב ומעניין יותר. ומה כאן לגלות?


לרשימת יצירות המחזה החדשות
את תאבונו פיתם באין ספור הסברים הגיוניים שהסבו לו תחושת שובע
דמיונית ולא העלה בדעתו המשומנת שקיים חשש כלשהו שיקרה לו משהו
אחר


לרשימת יצירות הפלסטיקה החדשות
מיקסט מדיה
אל היצירה




אל הארכיון האישי (8 יצירות מאורכבות)
יוסף היה פקיד.





האנציקלופדיה
בליטניקה


תרומה לבמה





יוצר מס' 9833. בבמה מאז 28/1/02 20:05

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאילן מויאל
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה