|
יליד 81, מתגורר בעיר הקודש בני-ברק ולומד בישיבת
ההסדר חיספין.
"רק עוד קצת מהחומר המבעבע וזה יהיה מושלם", אמר קול מתלהב. לא
סתם התלהבות, ההתלהבות שלו היא אמיתית, כנה ומתבקשת לאור מה
שעיניו עומדות לראות. "אני מכניס גם מהתרכובת הסגולה" אמר קול
אחר אך מתלהב לא פחות!
|
"כדור ברזל" אמרה הילדה לדלת הנפתחת בשבילה. בפנים חיכו לה
ארבעת חבריה מיואשים, שאלה אותם למצב רוחם המדורדר, "אין סיבה
לחבורה אם אין מה לעשות" ענה נסים השמן, "אין פושעים, ואין לנו
מה לעזור" הוסיף ירון החנון, "הב הב" הסכים הכלב.
|
המשחק שהכי אהבתי בתור ילד, היה מחבואים. תמיד היה את הקטע של
כולם-רבים-מי-העומד. ואני שתמיד הייתי בעל רוח התנדבותית,
הסכמתי. אחרי איזו שנה שתמיד אני הייתי עומד ראשון, גיליתי
שיטת משחק שנשארים ליד העמוד.
|
קבעתי בשמונה, עכשיו אני אחרי מקלחת, גילוח וכל שאר הסידורים
האפשריים והשעה רבע לשמונה. מה עושים ברבע שעה?! חמש עשרה דקות
מזורגגות! פרק זמן הקצר מדי לעשית כל מעשה בר משמעות וארוך
מכדי סתם לעבור אותו בבטלה גמורה.
|
|
|
חכם אחד אמר:
"אנשים הורגים
צפרדעים סתם,
והם לוקחות את
זה ברצינות" |
|
