|
פניתי אליו לנשיקה והוא נרתע.
ליטפתי לו את הראש, אבל זה לא תמיד נעים לו.
הוא לא מחבק, וכמעט ולא מחזיק ידיים, אז הפסקתי.
|
אני רוצה להגיד לכם מראש איך זה ייגמר.
|
וזאת היא קללתי-מורשתי-צוואתי אליך.
בכל פעם שיגיע הגשם הראשון, עם ריחו החמצמץ והאוויר הקר שנכנס
בנחיריים, והלב מתרחב, לא תוכל שלא לחשוב עליי.
|
הוא עדיין חוזר אליי, חמוץ-מריר.
כבר לא גורם לצרבת.
ריחות ישנים מעלים את טעמו מחדש, או ריחות חדשים עם זכר לישן.
דברים קטנים, פשוטים מזכירים לי אותו.
|
|
|
זה שאני כותב
סלוגן. עושה
אותי
יוצר בבמה? כי
תמיד רציתי
להיות. רק שאני
לא יוצר משהו.
אוף. אני רוצה
ליצור. |
|
