|
ביוגרפיה:
אני אני ונולדתי לפני מספר מסויים של שנים.
עברתי אבני דרך בחיי וקרו בהם מאורעות.
בעתיד שלי אני מקווה שיקרו מאורעות יותר טובים ושהם
ימשכו הרבה זמן.
כתבתי שירים, עכשיו כבר לא. מקווה שמה שכתבתי עושה
משהו למישהו.
איזה כיף למצוא כאן אנשים סוף סוף. כל היום אני מסתובב כאן...
בעצם זה כבר שבוע מאז שהגעתי לשכונה, אבל הייתי עסוק בפריקה
וכאלה.
ראיתי אתמול אישה אחת בסופר אני חושב, וגם בעלה... אבל הילד לא
היה.
|
איך שלא היה אכפת לי פעם להתלכלך
|
זה מה שאני רוצה להיות כשאהיה גדולה:
|
בצביעות אנחנו מחניפים לה:
"ארץ זבת חלב ודבש" ו"רק בישראל"
ואז בינינו לבין עצמינו נתלחש:
"אין לי ארץ אחרת".
|
After the chaos
What will I have?
When I had burned all my bridges
|
Oh god - I've been wrong.
No, I've been wrongly accused of being wrong.
I have been sad.
I've been sadly induced to being strong.
|
I'm getting distracted
yes you got my attention
which is something reluctant
so please don't betray
|
I've been avoiding rain drops gracefully 'till now.
Could I become real today?
|
Words unsaid are words wasted
I always missed my chances
To say things you needed to hear from me
But in retrospect I just think I'm wiser.
|
your fingers are cold, and your touch feels wrong, and your
eyes don't say much to me.
|
על אי של תמימות
בים של מרמה...
אני רציתי ממש לבקש ממך -
|
מה שרצית זה מה שקיבלת
אל תצפי ליותר במתנה
|
אני באה מעולם אחר לגמרי
חזרה אל השכונה
|
כשהיא תתבגר ותשלים סוף סוף עם העולם הזה,
היא תענוד לצוארה נוצה יחידה
|
ואני מאבדת את המסמכים שלי כמו את כל המחשבות,
וכל המכונה מפנה אלי עכשיו את כל המשאבים
להפוך אותי למשהו נכון,
אבל זה לא עובד.
|
ממולאת נסורת,
ממונעת קפיץ.
שימרו אותי בבוידעם, סדרו אותי בחורף.
שתו לי את כולי, את כל המיץ.
|
אני חושבת על איך לקחת את מה שיש
ואיך לקטוף פרי לפני שייפול מהעץ.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
חומר למחשבה!
אם תיקחו כוס
יין, ותכניסו
אותה לזבל, ייצא
לכם זבל.
אם תקחו זבל,
ותכניסו אותו
לתוך כוס יין,
יהיה לכם זבל.
ההוא שמכיר את
מרפי, החליט
ללהחזיר את מרפי
לקבר. |
|
