|
היצירות הכי טובות באות בלילה. היא מאמינה בזה.
והיא מאמינה בעוד כל מיני דברים. במיוחד באדם. כן,
היא תמימה. נו אז מה? זה חלק מהיופי שבה. וכשהיא
כותבת, היא הרבה פעמים בוכה.
(גם כי אני רגשנית, וגם כי זה יוצא מתוכי, בדיוק כמו
הדמעות)
איגי וייל , 1985, חיפה.
האישה הושיבה את שתינו לשולחן, וביקשה שנמתין. בעלה צריך
להגיע, היא הסבירה. לא הבנתי מה הקשר של בעלה בכל העניין. זה
היה נראה לי מאד לא מקצועי שהיא מערבת אותו ככה.
אם הוא מנהל הסוכנות, או נושא בכל תפקיד אחר, שתקרא לו "המנהל"
או "המראיין".
|
כדי שדבר לא יסתיים לעולם, צריך למות באמצע. למות, ואז להעצר.
להשאר לנצח באותה נקודה שסיימת. ולא רוצה למות.
|
והוא החזיק בגרסתו האדישה, "היא יהודיה" , גם לאחר שקרעו אותי
ממנו, והשליכו אותי לתוך משאית מסורגת, דמוית כלוב ענק, מלאה
עד אפס מקום באנשים.
|
אמא שלי אומרת, שהיא הכי
מרחמת על הזקנים.
כי הם עברו את כל החיים, רק כדי להרצח מכדורים של ערבים.
|
כאשר
חרבה מונחת בנדנה
סבתי, ישראל הזקנה,
הניחה ראשה הסב
|
כשכולם ישכחו איך חיל אחזם
וכיונים צחורות ישגרו מבטם
בתקווה מהולה בטירוף שיכחה
|
|
|
סלוגן זה עובר
בבמה זמן רב ומי
שלא יעביר אותו
יצפה למזל רע
למשך 7 שנים. |
|
