|
יגאל ימין, הוא נער צעיר שחלומו הגדול הוא להגיע כמה
שיותר רחוק בתחום המשחק והמוסיקה.
הוא למד בתיאטרון מקומי בעיר מגוריו השקטה, נתניה,
וכבר שיחק בעבר בכמה הצגות אזוריות.
לאחר שהבין שאין לו קאורדינציה באצבעותיו, החליט
לוותר על נגינה בגיטרה אך עם זאת הקים להקה העונה
לשם "618" וביחד הם מבצעים את מיטב שיריו כאשר הוא
עונה לתפקיד הסולן.
בשיריו ניתן למצוא בדרך כלל כל מיני רמזים לחייו
הפרטיים בין אם בגלוי ובין אם זה בסמוי.
ימין, ילד להורים גרושים, הושפע רבות מגירושי הוריו
ואחרי טיפולים ארוכים אצל פסיכולוגית (שעבדו מצוין
לטענתו), החל לכתוב שירים ש"נעלמו" בעקבות טענותיו
ששירים אלו הם שירים ילדותיים וטיפשיים...
לאחר זמן רב הוא חזר לכתוב... והרי לפניכם...
"יצירותיו של יגאל ימין"
מה עובר בראש של בן 16 ממוצע?
היי הנה קפצה לה הצעה
אולי הסרט של mrs. vette ירד?
כוסעמק בא לי לעשות ביד!
|
למה הוא לא מתקשר אלייך?
הוא מעדיף אותה על פניך
זה לא אמור להיות ככה.
|
הבחורה שאת שמה
אתה עדיין לא יודע
|
ניסית
אי אפשר לומר שלא
עלית שלב ועוד שלב
אבל כמה שעולים... כך הנפילה יותר כואבת
|
תוכניות שהיו בגדר חלום
הפכו להבטחה שחייבים לקיים
|
את יושבת בצד השני של הספה
עצבנית ולא מוציאה מילה
אני לעומתך צועק ומשתולל
ריב של צד אחד, זה כבר נהיה הרגל
|
אם רק תאמיני
שזה אפשרי
תוכלי להגיע
לקצה האפשרויות
|
רק מחר בבוקר
אתן ציון סופי
|
וכשמנסים לפייס,
אתה מתרכך
אך עם זה מתקשה עוד יותר.
|
רגל על רגל
פותח פנקס
ומקווה שהמוזה תימשך
לפחות עוד עשר דקות.
|
תן לי חצי שעה,
לנסות להבין אותך.
חצי שעה מספיקה לי,
אני בטוח שהסוף יהיה שמח.
|
בתוך מראה עמוקה
מביט בעיניים בוהקות
לא הכל חייב להיות מורכב
אמרה הדמות במראה
|
אין פה אשמים
ואין פה צד צודק
רק ילדה קטנה
שרוצה לחבק
|
העיניים כבדות נסגרות לבדן
רוצה כבר להגיע לשלב הקבוע.
זאת את בחלום שגורמת לי לרצות
לחזור לאותו הרגע.
|
באותה המיטה
מתחממים בדרכם
לא צריך להתפשט
כי בחוץ קר
|
עיניים מבריקות
עם חומר ממכר
סוג של חולשה
הסיבה שאני נופל
|
ובין אימפולס לאהבה
נדחקת לפינה
אתה מודה בזה כעת
חזרת לאהוב
|
החיים הם כמו פזמון
וכל פזמון עצוב
חייב להיגמר
|
הוא שותה לו בירה מבקבוק,
משדר לכולם שהוא לא שם זין.
מסמן עם הידיים תנועות של ריקוד,
אבל בפנים שוב עובר לו משהו עצוב.
|
זה לא סיפור מלנכולי
סתם חיים רגילים
|
ולא צריך לראות
את עינייך המדהימות
את יכולה לעצום אותן
ועדיין אדע שאת יפה
|
כשהעיניים התגלגלו בחוריהן
והוא פרכס על הרצפה
הוא חשב רק על הסוף
|
כרמלה, בלונדינית, עם ציצי גדול
אמרה לי תמיד שאני כוכב רוק-נ-רול
|
לא מנסה להתחכם
אני החלטתי להפסיק
דרכים עקלקלות
לומר את רצוני
|
מציאות נפרדת
חלומות לחוד
איך זה שאני לא מבדיל ביניהם
הכל נראה אותו דבר
ואחר כך מתגלה כטעות
|
כולנו מקנאים בחיים היפים
פשוט מקנאים
|
כי ככה זו נתניה
עיר מיוחדת
אתה תמיד מוזמן אלינו
רק תפתח את הדלת
|
על מדרכה חצויה לשניים
עם סיגריית עצבים
מימיני ירוק, משמאלי אפור
וחברה טובה לחיים
|
לא הגיוני שכאן זה קרה
דמעות של מלאכים
שוטפות את לבך
וגרונך על סף התפרצות
|
פתאום מבלי לשים לב
נזרקים משפטים לאוויר
השפתיים נעות מבלי שליטה
מי מדבר במקומי?
|
רוץ ילד רוץ
תברח מכל הבלגאן
|
רם חיפש את עצמו
בין הצלחות העבר
מחפש
|
עוד בחור לגיטימי
שפוחד ממחויבות
שמנצל את שישי בערב
בשביל לדפוק את הראש
ולכתוב עוד שיר למגירה
|
שנה של חיפושים
וניסיון להגשמה עצמית
שנה בלעדייך
|
בימי השמחה
שאהבתי ונאהבתי
וברשימת האכזבה
הבלתי נגמרת
|
אני רוצה
ללחוש, לגעת, ללטף
אותך יפהפייה
ללחוש, לגעת, ללטף
|
אם לא שמת לב אז ברגעים אלו ממש עזב את בית הספר שלך בנאדם
מפורסם...
לא סתם מפורסם...
פנומן!
|
|
|
"ויאללה,
ויאללה, ויאללה
בלאגן".
דוגמנית ברגע של
תובנות. |
|
