|
יליד שנת 86 (חודשיים אחרי האירוע עם הכור
בצ'רנוביל. משוכנע שזה והטביעה בכיתה ב' גרמו לנזק
בלתי הפיך אצלו)
למד במגמת התקשורת של מקיף ו' אשדוד, ומצלם סטילס
כבר 7 שנים, לומד לבד בעיקר מנסיון. בצבא משרת
כקצין בהנדסה קרבית.
לאט לאט התרגל לזה שהצבא מעך לו כמעט כל פינה של
מרחב פרטי אז בגלל זה כשהוא יכול הוא מסתכל על העולם
עם מצלמה (וגילה שגם כוונות ברזל הן נקודת מבט
מסוימת).
לפעמים כשמרגיש מספיק כותב, ואח"כ מתחרט על פליטות
רגשיות שכאלו.
אומרים לו שהוא טוב מדי, סלחן מדי, פראייר, לא אכפת
לו.
מוזמנים להגיב, ישמח לקבל ביקורת בונה.
את הדייג לא ראיתי בסביבה, רק את מה שהשאיר מאחוריו.
|
אל הארכיון האישי (201 יצירות מאורכבות)
|
תודה למטפליי,
לפסיכולוגיי,
ולכל האנשים
שעזרו לי בשעות
הקשות ושהפחדתי
את כולם. תודה!
מתוך הנאום
"יצאתי מבית
משוגעים"
פסיכופטית לא
מזיקה |
|