|
 265387598 Fatach
הסיפור הזה מתחיל באמצע. ולמה באמצע? פשוט כי ההתחלה לא
רלוונטית. בעצם גם האמצע לא, אבל חייב להיות רקע כלשהו כדי
לבנות את העלילה.
|
התעוררתי לתוך בריכה של כוכבים, אשר ביניהם צף שליש ירח. עברתי
עליהם בעיני אחד-אחד, מחפש מוזה. לא מצאתי דבר וחצי דבר. הדשא
סביב היה עדיין באותו הגובה. התבוננתי בתלוליות אשר סבבו אותי
וגם שם לא מצאתי מוזה. מאוכזב גררתי את גופי משם, מחפש עדיין
בחצי עין, אולי
|
שעת לילה, סהר מבליח חלושות בעד שכבה דקה של עננים. רגבי עפר
וגיר מתעופפים לאחור בענן אבק במגע עם נעלי הצבא שלי. רועי
ועידו גם רצים - טסים - קצת מאחורי. האדרנלין זורם ומסמם, הלב
הולם כפטיש - אני מרגיש את פעימותיו ברקותיי - ומעביר דם לכל
נים ונים בגוף.
|
דוגרי, איזה מפחיד פה בעמדה בלילה. שקט פה רצח. חוץ מהמואזין
שכל כמה זמן בא לבדוק בערבית שאתה לא מתעפץ.
|
"טעם. נו טעם כבר! מה כבר יקרה? נו קח ביס!", הפצירה בו
האישה.
"אבל הוא אמר לנו בפירוש -"
"אתה לא באמת הולך להיכנע לתכתיבים שלו כל הזמן, נכון?"
"אני לא מבין מה הבעיה שלך, הוא רק ביקש שלא ניגע בו, זה לא
נורא כל-כך!"
|
לפני שלושה ימים תמה האומנות. ככה, נגמרה. כל הרעיונות מוצו.
|
בחוץ יש טפטוף, וקר. על אחד הנתיבים בכביש מוטל חתול שנשמתו
עזבה אותו. הגיון פשוט וסבירות יגידו שנדרס. כולם עוברים על
המדרכה ומעבירים עליו מבט חטוף.
|
מר וייט היה בדרכו לעבודה כאשר הרגיש רטט קל בכיס המכנסיים
הימני. תחושה זו הייתה מוכרת ולא מפתיעה מדי. "מי זה יכול
להיות?" חשב, והכניס את ידו לכיסו. הרטט נפסק. תמיד זה קורה לו
- לחיצה על המקש הלא נכון.
שיחה שלא נענתה. מספר 1: אלוהים.
|
בראשית ברא אלוהים את השמים והארץ. יצא לו טוב, אז הוא היה
מרוצה ובמהרה שמר את המסמך והמשיך במלאכתו. בדרך הוא גם הפריד
בין המים ליבשה, ברא בעלי חיים, צמחיה, אור וחושך ובאמת היה
טוב, אז הוא שמר שוב על המסמך הקודם.
|
איך שלא תהפכו את זה, אני אלוהים. אם ציפיתם שאומר שהחיים שלי
קשים, אעמיד אתכם על טעותכם התמימה: אין פשוטים מהם.
|
הכל התחיל כשסגרו את גן החיות. השמועה על הסוף רצה ובמהרה
הגיעה אפילו לאיזור של הג'ירפות. בכל מקרה, האווירה הכללית
הייתה די קודרת, והיה לכולם מן טעם מריר בפה. הקופים היו כולם
על העצים ואכלו מה שאכלו.
|
סביר ש'תאוריית הגשם' עברה גם לך בראש מתישהו בחיים, אבל לא
ידעת לשים לה כותרת.
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
רגע, יש לי
פיפי.
סלוגניסטית
מתחילה |
|
