הוא אהב ללכת לאיבוד. את תחושת חוסר הוודאות של מה עושים מכאן
והלאה. את הביטחון שהוא יצא מזה, אבל מבלי לדעת איך ומתי,
והזמן אז מאבד משמעות. בדקות המופלאות האלה מגיחים החברים הכי
קרובים, כמה מכוכבי השמים המוכרים מנצנצים כאילו אומרים אנחנו
כאן אתך
הוא כל כך אהב אותם והיה מבלה שעות במרדפים כדי ללכוד אותם.
הוא היה משוטט לבדו עם שק רשת לבן וקליל על גבעות שיך אבריק,
ירוקות ומקושטות בשפעת פרחי בר ומתענגות בשמש חמימה של אביב.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
