|
 314655379
"מחר אהיה בודדה ושקטה
וטובת לב
ויפת נעורים"
(ל.ש)
החיוך של טל לא קמל,
וברוך מחייך אלי מהירח.
|
כאילו כל איתני הטבע החליטו-
החורף.
החורף הזה,
היא מתקלפת.
|
עברו עלי עידנים של כאב,
ועשורים של אושר מתוק,
מאז היינו קיימים
|
הדשא עוטף אותנו
...
ריחו, מתערב לי עם ריחה,
שמתערב עם קולה החם
שמקריא לי שירים.
|
האהבה שלי מרחיקה אותו,
את הבחור שלי.
הביא לי ליום ההולדת
זר של אשליות מנופצות מראש -
אהבה בסוגריים.
|
אתה כואב לי בבטן
כשאתה רחוק.
אתה מעקצץ לי בצוואר
לחיבוקים
|
ורצה, תמיד רצה.
נושפת בעורפם של חיי
שמקדימים אותי
ומתרחשים בלעדי.
|
ואולי לא יהיו הדברים לעולם
ואולי
לעולם לא אדע אהבה
ואולי
|
היתי קונה אותם,
לו יכולתי,
רגשות,
שניחוחותיהם נישאים אל חלוני עם הרוח,
|
אני לא מוכנה להקבר
בים השיש הזה,
הקר
המת.
חיי לא יחרטו באבן
קרה ונצחית.
|
בגובה שלך, נכנסת
מלוא קומתי,
ויש מקום לעוד ראש.
|
שירים של משינה
עושים לי מערבולות של החמצה בבטן
הנעורים שהיו צריכים להיות לי
שכנראה כבר לא יהיו לי לעולם
מתנגנים עם הגיטרה..
|
ונעלייך השחורות והכבדות
שוקעות בבוץ הקר הזה,
מתבוססות בסירובה העיקש של האדמה
לחיות ולאהוב.
|
חזקה מבחוץ,
ומתפוררת מבפנים
כמה בנאלי מצדי.
|
מניחה ידיים עיפות
וריקות מליטופים,
על בטן רכה
וריקה מפרפרים.
|
אהבה ללא תנאי
ובלי כותרת,
בקעה מתוכי, פראית,
בלתי מרוסנת,
חסרת שם.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
תנסו למות קצת
לפעמים.
זה לא יהרוג
אתכם....
צ'ה גאוורה. |
|
