|
 314655379
"מחר אהיה בודדה ושקטה
וטובת לב
ויפת נעורים"
(ל.ש)
החיוך של טל לא קמל,
וברוך מחייך אלי מהירח.
|
כאילו כל איתני הטבע החליטו-
החורף.
החורף הזה,
היא מתקלפת.
|
עברו עלי עידנים של כאב,
ועשורים של אושר מתוק,
מאז היינו קיימים
|
הדשא עוטף אותנו
...
ריחו, מתערב לי עם ריחה,
שמתערב עם קולה החם
שמקריא לי שירים.
|
האהבה שלי מרחיקה אותו,
את הבחור שלי.
הביא לי ליום ההולדת
זר של אשליות מנופצות מראש -
אהבה בסוגריים.
|
אתה כואב לי בבטן
כשאתה רחוק.
אתה מעקצץ לי בצוואר
לחיבוקים
|
ורצה, תמיד רצה.
נושפת בעורפם של חיי
שמקדימים אותי
ומתרחשים בלעדי.
|
ואולי לא יהיו הדברים לעולם
ואולי
לעולם לא אדע אהבה
ואולי
|
היתי קונה אותם,
לו יכולתי,
רגשות,
שניחוחותיהם נישאים אל חלוני עם הרוח,
|
אני לא מוכנה להקבר
בים השיש הזה,
הקר
המת.
חיי לא יחרטו באבן
קרה ונצחית.
|
בגובה שלך, נכנסת
מלוא קומתי,
ויש מקום לעוד ראש.
|
שירים של משינה
עושים לי מערבולות של החמצה בבטן
הנעורים שהיו צריכים להיות לי
שכנראה כבר לא יהיו לי לעולם
מתנגנים עם הגיטרה..
|
ונעלייך השחורות והכבדות
שוקעות בבוץ הקר הזה,
מתבוססות בסירובה העיקש של האדמה
לחיות ולאהוב.
|
חזקה מבחוץ,
ומתפוררת מבפנים
כמה בנאלי מצדי.
|
מניחה ידיים עיפות
וריקות מליטופים,
על בטן רכה
וריקה מפרפרים.
|
אהבה ללא תנאי
ובלי כותרת,
בקעה מתוכי, פראית,
בלתי מרוסנת,
חסרת שם.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
במקום התאומים
הטרוריסטים היו
צריכים להתנגש
בדף האחורי,
מטוס אחד בדף
השני בחרגול,
זה כבר היה עושה
יחסי ציבור כמו
שצריך וגם הדביל
הזה היה סוף סוף
נעלם!
חבר שלום, מתכנן
הפיכה. |
|
