[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








יפעת חן כהן
.

 
תפוחים מן המדבר


אל היוצרים המוערכים על ידי יפעת חן כהןאל היוצרים המעריכים את יפעת חן כהן
So let's find a bar
So dark we forget who we are
Where all the scars from the
Nevers and maybes die



1986.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
קרן שמש מאוחרת חדרה דרך חלון האוטובוס הכהה ונחה על רגלי
החשופה. הורדתי את האוזניות והנחתי לרגע את המחברת המקומטת על
הברכיים. קרן האור שלי ליטפה את הנייר, מתמקדת על כמה מילים
בעזרתן ניסיתי לתאר את הנוף שגמעתי בכל חושיי בשבע השעות
האחרונות. החום היה נוראי.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אינטרוספקטיבי
והפחד כבר
לא מתבייש, הנער שבי מתרגש
כשאני מגלה את היופי.

רוצה לטוס לסאן-טרופה

את מה שמומר ממתק שפתייך, השכן
מלמעלה שולח צעצועים חסרי רחמים
ולך זה נעים.

הטקסטורה של הגשם משתנה
בכל טיפה שמתרסקת אל הקרקע באנחות

אוהל עצום מימדים שמסתיר בתוכו
עיניים אפורות

בדידות
כמה זמן ייקח לנר להתאהב בחושך
להבות לא גוועות
מעצמן

תחושתי
אז מה אם העיניים
כחולות
גם שטף הדם הפנימי המכתים
את העור

תחושתי
כמו סוכריות צבעוניות
על עוגת יומולדת

... ואז הגיע הזמן לבחור
אם להיות איתך
או להיות אני

אולי תלביש אותי בשמלה הכחולה
רק כדי שתוכל להפשיט אותה ממנה
מאוחר יותר, בוכה

קצרצר
הוא דמע שבירת
עננים
ואני מטרתי טיפות על לחיי.

אינטרוספקטיבי
אני שוחה בתוך נהרות נוצצים
לא תמיד הייתי בן אדם יפה

הרהור
אתה יודע,
למגע שלך התווסף לאחרונה מעין חספוס
שמכאיב לי

אינטרוספקטיבי
זה לא התחיל מההתפוגגות, משהו כמעט
נעצר
נאסר עליי לדבר על כך
יכולתי להבעיר עשן מתוך כפות הידיים

החורף הזה אלבש ירוק
ואלבלב כמו פרח ששרד את הסתיו
ואז

געגוע
ופתאום האוויר נשים
והנשים מלטפות את הסדינים
והסדינים מתקלפים מקצוות המיטה, כרוצים להכריז
כאן אהבה

צמד שירים
לפעמים גם אני רוצה לתפוס איזו פיה יפה,
לנער ממנה
אבק פיות
ולעצור את מחוגי השעון בלונדון

עצב
ואצבעות בלתי נראות משרטטות קווי מתאר של פרפרים
שפתייך לוחשות שירים

אינטרוספקטיבי
אולי על הנייר יהיו לי עכשיו סופסוף
נמשים
יכולתי לכתוב שם שאני גרה
באמסטרדם של המסוממים
בפריז של האמנים

אם יהיה חם הלילה,
אפשוט את השמיכה, אשתחל מכתונת המשוגעים,
אדמיין שאני נסיכה.

תחושתי
הירח נראה כמו תפוז
כתום - בוהק
הייתי רוצה לסובב בו מפתח
ולצרוח עד שייסדק

ועכשיו,
כמה היא שוקלת?

יחסים
לא רציתי לטעום מהתות
אבל בזירה שבה האלימות נעימה לי

בחלומי אני מתאבדת שוב ושוב -
קופצת מבניינים
בולעת כדורים
תוקעת לעצמי כדור בראש ומלטפת את ה-M16 המקוצר

יחסים
בחדר שלך
את יושבת עם עצמך
ומדברת,
אתן רבות למי יש עיניים יותר יפות,

אינטרוספקטיבי
מעורסלת במחשבותייך,
מעולם לא הרגשתי כל כך שייכת
לעצמי

אינטרוספקטיבי
האם היית נותן לרגע לחולשות שלא ידעו דרור מעולם
לתת לך את התחושה שגם אתה קיים,
שגם אתה מגע רוטט, לוהט, חובט, שותת טיפות של דם

עצב
רק ממחישות עוד עליות ומורדות בקשר אינסופי.
וחוט כסוף קושר אותי אלייך
שיימתח, שיימתח

על לחיי, ידיי, רגליי
החלקות כל כך שכבר
תפסו מעט שיזוף
ואיך אתה חולם עכשיו

תחושתי
משהו ירתח בסופו של דבר
וזה לא יהיה המגע של גוף אל לוח גוף אל רוח
מדברית, זו לא תהיה
השמש שזורחת בקרקעית

ארספואטיקה
באור החרמש הבוהק טבלת
תמימותי הגוססת.

אולי טעיתי בך

אתמול עפתי בחלום,
הייתי את

אהבה
אתה המטאור שהבעיר את השמיים,
אהבתי אותך הרבה מעבר לסדינים.

מינימליסטי
בכלי הנגינה הייחודי והפוצע שלך
ממש עכשיו,

קצת נמשים על הלחיים
ודמעות שמתייבשות ביום חם שכזה תוך פחות מדקה.
פעימות לב שבולטות מבעד גופיה

בחוץ אגם
לובש את שחור הלילה ומשיט
ספינות נייר דולקות

הרהור
באותה המידה שערך מתולתל, באותו
הגוון עיניך שותקות

תחושתי
גן העדן שבער אל מול עיניי
כבה עכשיו

כמיהה
לכל מגע מעכשיו ואילך תהיה
אינטרפרטציה שונה, יש שיגידו
משונה, יש שיגידו מעושנת
שיגידו

תחושתי
אני נועלת חדרים
במפתחות ריקים שמצאתי על הדשא
של השכן העצוב יותר

סוף כל סוף אני מתחילה להרגיש את
תחתית התהום אליה אני נופלת כבר שבעה חלומות

אהבה
עוד מעט
ייבשו שפתיי,
הצבע יוקז מפניי.

אינטרוספקטיבי
הדמיון יושב על אדן החלון
משכל רגליים, מתנדנד אל החושך

בדידות
תריסייך היו תמיד מוגפים
עד אשר התחלת
להבעיר חלומות,
לנגן בחליל,
להמליך משרתים תחתייך.

ואני לא מצליחה למצוא את המילים

להגיד ש
אני נמנעת מצדק אומנותי,

קצרצר
הוא מדמה בלב חיוור את עומק
החלום אליו ייפול
כשיתעורר

יש ילדה
שעומדת ליד החנות הפינתית
ומוכרת פיסות חיים
בבקבוקים שקופים

במבט אחד חד הצלחת
להפר רכותי

מינימליסטי
את מחפשת חבלים באוויר,
תלויים על כלום ונפרמים
למגע ידייך.

מינימליסטי
כמה רעש
יכול להיות בנשימות ריקות

חלום
איך אפשר לישון
כשחום הגוף בוער בבגדים
הזרוקים על הרצפה

לפני שהתחילו הסיוטים
רצת יחפה וחבלים לפרקי ידייך

אינטרוספקטיבי
אהובי החיוור,

תחושתי
בוקר טוב לוחש לך בוקר טוב, את
מתמכרת לשבריריות האפלה בקצות האצבעות, אוויר
חם נשטף מהגוף,
הערסול הבלתי-נתמך של הפחד

זכרונות
היינו מעבירים שם שעות וימים
מניחים אצבע על
אצבע, חזה מול חזה

לפעמים זה כל מה שצריך
בשביל ללכת אחורה
ולהסתכל בהטייה על אנשים
שהולכים הפוך


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הבטחת שנאכל את השלג בכפית, נרקוד תחת אורותיה הרכים של פריז
ונפשוט מעלינו את ניו-יורק כמו מעיל פרווה כבד. ברגעי הטירוף
נלגום את הצוף המבעבע ונדמם כרימונים, נאשים את העיניים
המשקרות ותמיד נלך באותו הקצב.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
אני כותבת בחושך, במקום בלתי מוכר. צעיף בד-דק קשור ברכות סביב
עיניי, ידיי אזוקות במתכת קרה. משהו בחוץ בוער. אולי יער שחור,
או אי בלב-ים. אתה מתעורר.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
סידרה
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צמד תמונות
אל היצירה

צבע
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

שקיעה וזריחה
אל היצירה

טבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

חוף ים
אל היצירה

חוף ים
אל היצירה

נוף
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

שקיעה וזריחה
אל היצירה
לפעמים אני מרגישה שהצד שלהם הוא הגהינום.
לפעמים שלנו.

חוף ים
אל היצירה

טבע
אל היצירה

טבע
אל היצירה




אל הארכיון האישי (51 יצירות מאורכבות)
"תשקר! אל תשקר!
תשקר! אל תשקר!
או כן!"




הפיה ופינוקיו
ברגע אינטימי


תרומה לבמה





יוצר מס' 38917. בבמה מאז 23/7/04 11:24

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ליפעת חן כהן
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה