|
"על מה אתה חושב?", שאלה ענבר את איתמר. הוא לא ידע מה לענות
לה, כי המחשבות שהיו לו בראש רצו והתחלפו במהירות עצומה.
פלאשבקים מהמראות הנוראיים התחלפו לו במח. הם היו שרוטים שם,
כמו צלקות, ואי אפשר לנקות צלקת.
|
אישה עומדת מול חלון ראווה,
מלאה באמונה, ביטחון וגאווה.
פתאום זכרונה גורר אותה אחורה.
פלאשבקים מסחררים, אנשים שבוכים
|
מחבקת את אבא, מפוחדת נורא,
דלתות הרכבת נסגרות והיא נוסעת.
ואחותי הקטנה, היא בוכה ובוכה,
ורק אני, ורק אני יודעת...
|
|
|
לשלוף את הלב
מהחזה של מישהו,
ולהראות לו את
הלב פועם, שנייה
לפני שהוא מאבד
את ההכרה, כן,
דיי מגניב, אבל
לא מגניב כמו
לדחוף את היד
שלך לתחת של
מישהו, לתלוש את
התריסריון שלו,
ולהראות לו את
זה, שנייה לפני
שהוא צורח עד
אובדן ההכרה
אני, מראה יוזמה
בכיוון הרפואה |
|
