[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








עידו ווייס
Redeye

ICQ 179837592 179837592  redeye

אל היצירות בבמה האהובות על עידו ווייסאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי עידו ווייסאל היוצרים המעריכים את עידו ווייס
יליד 83
טלה אוכל טלה

מאמין שאדם לאדם גשר

יד רוחצת יד - ושתיהן רוחצות את הפנים

חבר הוא לב בשני גופים

הפחד הוא בית הסוהר של הלב

לא תרדוף-לא תשיג
לא תחפש- לא תמצא

השמיים צבעו מבטם בירוק
הכוכבים היטו מבט אחוז אמוק
ולי לא נשאר אלא לחייך ולצחוק...

עדיף חי מזוהם
 על פני מת סטרילי...

אם אין אני לי - מי יפנק אותי?

אובססיבי לנקודות
  ולשפתיים ורודות

כפות רגליים וידיים
שמן זית לכל דבר

אהבה ישנה אינה נשכחת לעולם

פניו של אדם מראים את ליבו

כשהלב עיוור לא יועיל לפקוח עיניים
כשם שרחוק מהעין רחוק מהלב


פיאט אונו שנת 88 ז"ל
ים מדבר ושקט נפשי
קצת רוח וכוכבים
ואנשים.

והמון המון חלומות...



נהנתם - ספרו לחבריכם
אני תכלס מעדיף תגובה




לרשימת יצירות השירה החדשות
הרהור
אין חדש תחת השמש
הים כתרמית כה צלול,
אוהב את כולן נבגד נהלם
עם הזמן מרגיש כה חלול.

זכרונות
באחד הכפרים השוכנים בגליל
הכרתי בחורה אחרת,
פניה זרחו באור בתולי
ושמרתי אותם כמזכרת.

לראות אותך פורצת מתוך החשכה
כשהאל לקחך איתו,
רק כי את בוכה...

געגוע
את בוערת בתשוקה חסרת מעצורים
ממתינה לאותו רגע מטורף
שהינך הוזה בכל עת..

הרהור
כמת מהלך על פני העננים
פוגש באנשים שונים ומשונים
שוזר דרכי בורדים ושושנים.

אינטרוספקטיבי
במבט בודד לעבר הקיר
עוד מחשבה על עתידי המזהיר
חושק שפתיים לתוך חיוך מסגיר
מחפש הדרך אל מוות מהיר

סמים
שוכב בתוך שקית הדמים
עיניים אדומות רחבות אישונים,
מרחף ביחד, עם כל החברים

אמונה
ואני טייל במעלה ההרים
שועט על אדמה מלאה בחורים
סדוקה אמונתי במהלך החיים
המוות הוא פקודה ישירה מאלוהים

כמיהה
עורה הבוהק שבה את עיניי
בן רגע נרפאתי ונמוגו מגרעותיי
שפתיה היו מלאות ואדומות
כל כך עזות מכדי להיות אמיתיות

אמשיך לחכות, שנה אחר שנה
אך המוות מחכה לי בחדר השינה.

ארוטי
עינייך עצומות אך פקוחות לרווחה
דומעות מכאב משופע בשמחה.
עד השמיים ומעבר אקח אותך
ליבך כווץ ושוב נמתח.

אהבה
רואה אותך בלילה
נזכר בך כל היום
אנשק שפתותייך ולא רק בחלום

צבעים דהויים על קירות מרוטשים
כמו שביל חלב מרוסק בין אנשים.
גופינו נרמס והפך לשברים...

הרהור
בוער מזרמי תשוקתי
תוהה בתוך מחשבתי
חושב לפני כל מעשה
לבל אטעה בבחירתך

ארוטי
געגוע צורב מפלח חזי
אדמומיות עיניי כדם נשמתי
מקיץ מחלום הזיות גורלי
חלום לבן וחיוור כקיר אבנים.

אמונה
רסיסי להבות כובו על פניי
דמויות לבנות קטלו את חושיי.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הרהור
חיוך מלבלב על שפתייך נמרח
כמכחול מהול במים אשר צבעו נשפך.
מנסה נואשות לשמור על שפיות
אך איתך יש הרגשה של חוסר ודאות.

שומר המחשבות הטובות והרעות

החושך שולט בדרכי האפר
השמש אוסרת אורה מן המדבר,
מקום שכוח אל בודד ומעורפל
חיי עבדות מול החופש
עד קצי המקולל.

אהבה נכזבת
זיכרון בודד של אושר
כמו סירה קטנה בים,
בדמיוני אנחנו יחד
אך ליבך אליי נדם.

אירוטיקה
מפשיטך ברכות מכל מלבושייך
מגלה את את גופך העירום,
רוכן לעברך אתחיל ברגלייך
לחיפזון אין מקום.

חלום
חוויות נשכחות אנשים שמחים
פנים מחייכות כלבים בוכים.


יורד מדרגות קצרות ותלולות
לצד החסרון נחות המעלות.

"זוג עיניך עצומות סגורות
מושטות כשתי ראשי השושנות.
שפתיך אוטמים חלל פיה
כמו דלתות הנסגרות לאיטן..."

זוגיות
שפתיים לוחשות נפתחות במהרה
עיניים מאשרות גולש למערה.
כשאת למטה ליבי נהלם
כל הזמן דופק נמרצות,
עולה ויורדת פיך רטוב וחם
אותי מנסה לרצות.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
מתי נגעת פעם אחרונה
מתי הרחת אותה ישנה
מתי הצצת מבעד לסדינים
מתי הפתעת בזר של שושנים
צחורים ולבנים עד כאב.

הכרתי אבדה.

בדעה צלולוה מרחף בתודעה
נשמתי החולה קרבה ועולה
מחשבות רעות על דרכי החיים
נטולות ידיי מגאילת המתים.

וידעת אותי בעבר הרחוק
וטעמך היה עדין ומתוק
כשהבטת דרכי לא הפסקת לצחוק
אפילו לדקה.

אמונתו היתה שלמה במעשיו
נשמתו החצויה התחברה עכשיו

אני שלך לנצח-יורה באויר
אני שלך לנצח- דופק על הקיר

נסחף בין קדרות עשן אפור
אל תוך הלילה השחור
אל מול אותם האנשים
שבגללי נענשים

אחזה בזרועותיו והמתינה לחיבוק.

את חומה מקרינה כלפי האדמה
היא זוהרת מלמעלה ונקראת החמה.

בכל יום שעובר אני חולם אותך יותר.
אוהב אותך כשאת ישנה
אוהב כשאת ערה
אוהב אותך לבדי או איתי כל השנה.

את דמיונך משרה בדמעות עיניי
משלנגד עינייך חולפים חיי.

מרחפים אנו אל מעל העננים
היכרתיה רק עכשיו,
בעינייה השנים.

כל כך הרבה שמות,
כל כך הרבה פרצופים.

ראשי נתמלא תהיות אפלות
כיד הבורא על חיות אומללות.
בסקרנות עוקב אחר המתרחש
בידי אוחז את לפיד האש.

מלאכים ייראי מנים בבגדיהם הלבנים
החזיקוני בידיים סדוקות אך גם רכות.
מתים מהלכים חיכו לתורם
המתחיל מחזורו בסוף העולם.

יש לי עור בוגדני




אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
מטומטמים
נמאסתם!
אלו סלוגנים
אלו?


תגובת מערכת:
וזה?


תרומה לבמה





יוצר מס' 24180. בבמה מאז 20/7/03 16:56

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לעידו ווייס
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה