[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי עידו רוזנבאוםאל היוצרים המעריכים את עידו רוזנבאום
.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
הומור
"אני לא מבין, איך זה יכול להיות, איך זה שאין בגן עדן אהבה?"
"אתה מבין, זאת תרמית, אהבה ואושר וכל יתר הרגשות האציליים
האלו לא באמת קיימים, זה היה איזה טריק של לוציפר שם למטה,
מעין בדיחה."
"מה? אבל איך זה יכול להיות? אז מה עם כל שאר יתר בני האדם?"


לרשימת יצירות השירה החדשות
בדידות
באנו לעולם לבד, נעזוב בודדים
באנו לעולם בבכי, נעזוב בצרחה

ישבתי לי בחדר העברתי ימים בחלומות
לקום בבוקר, עם בחילה ללא גבולות
זה הדבר היחיד שגורם לך להרגיש
זאת התרופה שלך למצב הרגיש

אהבה
אני רוצה לומר לה את כל מה שבליבי
אבל במציאות היא עדיין בחורה לא אפשרית
רחוקה ממני שנות אור ולא מבחינה בקיומי.
המצב קיים, הוא נמצא פה,

חלום
רק רוצה להשתחרר, להוציא קצת אור מן האפלה ששוררת פה בחוץ.
לדעת שעשיתי את המיטב עם עצמי, שלא עוד יום גמור.

על המיטה שכבה לה, הגופייה הלבנה, הגופייה שהוא לובש כל לילה
לפני השינה, כבר כמה שנים שהגוף שלו בקושי מחזיק מעמד, אבל זאת
הרוח שנלחמת בקרב על החיים, קרב מתיש ללא מעצורים.
בכל לילה נפתחת מערכה חדשה, בכל לילה מונחת הגופייה הלבנה.

מורבידי
חושך, הנה חושך
יש חושך, אין אור, אין מחר, עכשיו הכל שחור
עפר בפה, אדמה מסביב, אין מי מלח שירטיבו את הפה.

אף פעם לא התפלאת למה את אוהב רק סרטים עצובים
שהגיבור הוא לא גיבור והחיים הם לא חיים

זהו ללא ספק היום הראשון של הסוף
השפה שהלכה לאיבוד השאירה מיליוני אנשים דוממים
מסך של ערפל מלטף אותנו מסביב
קשה כבר להבחין לאן אנו בכלל צועדים

וידוי
אני מצטער שלא יכולתי לעזור לך יותר, רציתי באמת לראות אותך
דרך הדמעות, אבל את חייכת את חיוכך המקסים ואמרת לי שהכל בסדר,
שזה סתם קצת קשה, יכולתי לשבת איתך ולדבר על זה שעות, אני בא
מהמקום הזה, אצלי כבר לא נשארו דמעות.

לא הלכת לשומקום, שומקום זה פה, הנר עוד מאיר על התמונות
הישנות של גיבורי ילדות, גיבורים שגם זמנם עבר, אל תדאג, גם
זמנך יבוא.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
גם כשסבא היה מאושפז מיעטתי ככל יכולתי ללכת לבקר אותו. מאוד
אהבתי את סבא. הוא היה בן אדם מאוד מיוחד ולמדתי ממנו המון,
אבל פשוט לא יכולתי להיכנס לשם. כל ביקור שם עלה לי בכוחות
נפשיים שלא תמיד מצאתי בעצמי.




מאחורה זה תמיד
יותר טוב









עוד דבר חוכמה
מפיו של אפרוח
ורוד על הדף
האחורי.


תרומה לבמה





יוצר מס' 77851. בבמה מאז 31/7/07 23:07

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לעידו רוזנבאום
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה