|
"Does it hurt to die?" I asked Mike one day.
"Yeah, it does." he admitted. "At least, it did for me, I
can't speak for anybody else."
"Is it real bad?" I pressed the matter, a bit
uncomfortably.
|
I woke in the middle of the night and I was cold.
I was shivering, my teeth were chattering, my flesh felt
like it was being torn off my bones and frozen solid.
It was the middle of summer.
|
...I mean, it's not like I didn't wish the world would end
sometimes. Sure, it happened now and then. But I also wished
money would grow on trees, women would walk around topless
and that the government would someday legitimize Mary
Jane...
|
That's not my blood, Dana thinks as she looks at the
spreading, reddish pool. Her next thought is: of course it
is. And the next: no, it can't be.
The floor is cold and hard beneath her chin, and glaringly
white. Her head aches.
|
"אז למה אני נראה כמו בן אדם?" הקשיתי.
"כי דחפנו אותך בתוך גוויה של תינוק כדי שלא תפחיד את השכנים."
חייך אבא, "בגלל זה אתה מריח ככה."
זה מסביר הרבה, הרהרתי לעצמי.
|
רודף אחרי החלום,
רודף אחריך.
אבל לא יכול להחזיק,
והחלום מתפוגג,
|
את מנחמת אותי כשאני מדוכא,
ומרגיעה אותי כשאני כועס,
אבל שותקת כשאני מאושר.
למה את סגורה?
|
פעם הייתי שוטר. היה לי כוח. מדים. אקדח. אנשים פחדו ממני,
כיבדו אותי. היום תיראו אותי, יושב מכווץ בפינה, מנסה להתמזג
עם הקירות. כאילו שככה הם לא ימצאו אותי. הה. הם תמיד מוצאים
אותי.
|
|
|
חריצים שקטים
נחדרים עמוק
-החריץ המזמר |
|
