[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








עידו מונד
בתמונה spawn מבצע קסם שחור... אז מה עם הוא ירוק קוראים לזה
black magic!!!!!!

 
מונדילה


אל היוצרים המעריכים את עידו מונד
אוהד מושבע של מוסיקת רוק!!!!!
אוהב סושי , פרוזן יוגורט , שוקולד , קולה { אוצר
טבע} קיצר כל מאכל שמכיל ירק או סוכר בכמויות.

בזמנו הפנוי מצייר,משחק טניס,יושב על המחשב ומבלה עם
חברים...{הבעיה היא שאין לי הרבה זמן פנוי}

spawn ו-ghost rider שליטה!!!!!!!!!

חבריה מוזמנים לקרוא מה שאני כותב זה הכל למען
הקהילה ותגיבו!!!! אני רוצה קצת יחס....

אנשי הדשא
(שירה,אלון,רון,שני,תומר,פלג,בן,גל,בר,עדי,אלעד{איש
דשא מרחוק} ואסף) ,
עמירם,שירה{קוצ'ינית},נטע,נועה,אלון(יוגב),
מושון(רון),רן וכו' כנסו תעשו טובה מה אני כותב את
כל זה בשביל עצמי?




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
פאנפיק
מה עושים שעייפים? שותים קפה! אבל בואו נניח שלא היה קפה מה אז
היינו עושים?

שמתי לב לא פעם לילדים שסתם עושים דווקא ומוציאים מישהו אידיוט
והורסים לו את המעמד בחברת בני מקום המגורים שלו כדיי לצאת
"חכמים". זה סיפור על כזה מצב.

ביום למחרת גילה דוד ברז כיבוי ענק מחוץ לבית שלו והוא החל
מטפס ומטפס מעלה מעלה.
שעה של טיפוס הסתיימה מעל העננים שמולו ראה דוד תחנת כיבוי
ענקית בצבע ירוק נזלת עם נגיעה של כחול משמש ואדום דשא.

מוסר השכל
החלטתי אתמול החלטה חשובה... אני הולך ומוצא אהבה! אך זה לא
דבר קל כמו שאומרים, לא כולם יכולים להיות חברים. אז עברתי
ברחובות ובדקתי איפה קיים המקום שעליו שומעים רק באגדות או
בפרסומות: "פנויים-פנויות", או בשמו היותר מצוי: "חילופי זוגות
ליחידים".

מוסר השכל
לילה אחד בעודי מנומנם, חלמתי חלום, בערך על כל העולם.
היו שם חברים ואויבים, מלחמות ושלום, ואני כאילו משתגר ממקום
למקום.

אגדה
שאלה אותו כיפה אדומה: "הי גרוזיני מה אתה עושה כאן?"
ענה הגרוזיני: "היה אמור להיות פה זאב אבל אכל אותו תאילנדי אז
אני באתי במקום. לאן את הולכת?"
ענתה לו כיפה אדומה: "אני הולכת לבית של סבתא הזונה שלא חיבקה
אף פעם את אימא שלי... זו מצווה לבקר יצאניות!"

אני בטוח שחלקכם הגדול מאוד מאוד תמיד חשב לעצמו מה היה קורה
אם כל מיני דברים לא היו קיימים היום...
כאן תקבלו תשובות

הומור
אבל אז שם לב האל ששכח תכונת שוליים.
הוא לא ברא אף נציג שייצג את הטימטום.
כינס האל ישיבת חירום , כינס את כל המלאכים החכמים ביותר שלו
תחת כיפת השמיים והם החלו לדון בנושא.


לרשימת יצירות השירה החדשות
רק הקור הנורא הזה שבא מבפנים ומבחוץ ומונע ממני לנסות איך
שהוא לטפס דרך פירצה בגדר שעברתי מזמן ולברוח רחוק רחוק מכאן,
למקום בו הקור לא מכה בך כמו ברק ובשניה יכול לגמור אותך...
אבל אין מקום כזה אז מול הדלת אני נשאר

גשם מותיר שלולית פה שלולית שם ובחלק כיף לקפוץ ולהשפריץ על כל
העובר ושב... וילדים ירגישו כאילו הם מלכי הרחוב כי המים
החוליים בשלולית מפריעים לכולם אבל מה שאני רואה עכשיו הם מים
שחורים של שלולית מגעילה שאת שדות החול החליפה לפני דקה קלה
ואפילו חול במים אין!

הרהור
ואני שואל אתכם,
מאזינות ומאזינים,
האם קל כל כך את הלב לקחת?
ואשאל אתכם גם זאת ידידי

סוריאליזם
מתחיל צלול וסגרירי בבוקר יום חדש,
כמו אדם מקיץ משנתו והקרניים לוטפות פניו,
אור זהוב עומד לו בשמי האופק,
האופק כמו נשמת אדם.

בדידות
נער צעיר שמבקש דבר
ומסביבו כולם משיגים אותו דבר
מנסה בכל כוחו להשיג את הדבר
אך אינו מסוגל להשיג שום דבר

הרהור
אבל אם אני אומר למישהו לעזוב אותי... הוא בטח לא יבין.
כמישהו אומר תעזוב אותי... אין לכך משמעות ברורה באותו הרגע.
זה יכול להיות כי הוא עצוב או עסוק ,
מאושר ורוצה להתבודד ,
או סתם כי הוא לא רוצה לדבר.

הומור
הו כמה שרציתי חומוס!
(אפילו חומוס מגעיל וגושי)
אפילו כזה שנראה כמו טחינה,
העיקר שהפיתה תהיה רק שלי

אכזבה
להרגיש ממש מכוער , שפרץ גבולות וכתב לא יפה ,
הכל בגלל שדעת הציבור בד"כ סותמת לך את הפה.

הרהור
היו בו המון כפתורים ופונקציות הפעלה ,
משהו על רשימת שמע ו-6 מגה פיקסל מצלמה ,
לא ממש הבנתי איך את הפלא הזה מפעילים ,
הטריד אותי בעיקר העניין עם הפרופילים.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
כאשר הקשר יפוג המוצר יתקלקל ואתה או את תהיו מאושרים אבל
תחשבו רק רגע שהוא או היא יהיו מאוד עצובים.
זהו הרגע לנסות ולתקן את המוצר ואולי הוא יהיה טרי שוב לשימוש
מחדש ואתה או את וגם היא או הוא תהיו מאושרים.

הרהור
שוב ירדתי למטה ואז נזכרתי מה רציתי לעשות ערב לפני שהחלטתי לא
לעשות כלום באותו היום: רציתי לכתוב סיפור לא מועיל!

הרהור
יש ימים שאני קם ושואל את עצמי אם יש טעם כלשהו להמשיך, או
שפשוט לא בא לי לקום מהמיטה כי זה חסר טעם.

ביקורתי
ואז מגיע זר אחד שרוצה כל מה שאנחנו רוצים כי הוא בן-אדם כמו
כל אחד אחר. מה לעשות, הוא מפזר הבטחות על גבי הבטחות ותמיד
הוא גם רוצה יותר.

ביקורתי
שמשמים נפל ועכשיו לשם חזר וידעתי שהוא לא יחזור הביתה כי
משמים נפל עליי וזו הייתה טעות.

אני מגרד בראשי וכוסס ציפורניים מרוב בושה,
אולי אין שם אף אחד ואני עומד מול דלת סתם בלי מעש.
פוחד שאולי יפתחו את הדלת ואעמוד שם כמו גולם בלי להוציא
מילה,
כשבסוף אולי יצא לי משהו, הדלת כבר מזמן תהיה נעולה.

התבגרות
נמאס.
אני מחייך , אני מאושר , אני צוהל ושר ואז מגיע הרגע להתמודד
עם האמת שבתכלס כבר נמאס.

ביקורתי
חמישה אנשים עומדים בשורה ,
ניצבים מול קו התחלה של מסלול ארוך ,
שבסופו יקבע מי מביניהם יקבל את זה ראשון ויהיה יותר נחשב.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
קצת אחרי רבתי עם ידידה ומאז אנחנו לא מדברים...
ואמא אמרה לי: "עזוב מה היא יודעת? יש לך עוד המוווווון
חברים!".
ושוב אמא צדקה ועם אותה אחת כבר לא דיברתי... נגמר ואין כבר
אחת כזאת.

10 דרכים להתחיל עם בחורה:

1] דבר איתה לפחות חודש בטלפון {מניסיון מסנג'ר לא הכי טוב}
כדיי לדעת אם כדאי לנסות בכלל.

ומה לא בסדר גם בזה שואל אני את עצמי... האם מקולקל או רקוב
הוא?
ואיני מבין מה לא בסדר בפרח כי אני תקין לגמרי.


לרשימת יצירות הציור החדשות
עפרונות צבעוניים
אל היצירה

רישום
אל היצירה

רישום
אל היצירה

עט
אל היצירה

רישום
אל היצירה


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
ציור מחשב
אל היצירה

פיינט של חלונות
אל היצירה




אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
תשמעו, אולי לא
שמתם לב, אבל
כשאנשים קטנים
עושים צל גדול
זה יכול להיות
גם סימן שהשמש
זורחת.


- ספוילר


תרומה לבמה





יוצר מס' 70579. בבמה מאז 8/9/06 15:03

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לעידו מונד
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה