[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










נולדתי בשנת 1996
אני אוהב לישון אצל סבא וסבתא שלי בחדר הסמוך
זה המקום הכי רחוק שאני יכול ללכת אליו בלילה.
ואוהב להצחיק את אמא בזמן שהיא כותבת את הסיפורים
שלי.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
סוריאליזם
פעם נפל לי המוח. הוא נפל מהאדנית, קצת השתפשף כשהוא נחת על
המרצפות. הוא הפך להיות כזה גמיש.

פנטזיה
באחת השנים האהובות עלי (יחזקאל) פרשתי מקבוצת הרכבת מנורה
דיגיטלית שנמשכה 15 יום, ארבע שעות, 2 שניות, אחת עשר מאיות
ושלושים אלפיות, כאשר הקבצן שלנו (ראש קבוצה חד משמעי) הזיז
אותי הצידה קצת ודחף אותי אל מערכת זבובים אוטו מגנטית תלת
מימדית שכפולית.

אגדה
יום אחד המלך עמד על קצה הארמון כמו בלרינה והכריז לכל האנשים:
אי אפשר יהיה לנעול נעליים או להסתכל על משהו. כולם חייבים
לעצום עיניים ולא לראות את החושך. וכל מי שמפר אחת מההוראות
האלה יושלך לזרנוק האש ומה שיקרה כשהוא יגיע למטה: האדמה תהפוך
להיות ירוקה ויהיו

סוריאליזם
פעם היתה רכבת שנסעה לכל מקום. יום אחד הנהג של הרכבת היה
חולה, ובא מחליף. הבעיה היא שהמחליף הזה היה מאד מאד רשע והוא
היה מרביץ לרכבת. לרכבת קראו יוסי. ובכל פעם המחליף היה מרביץ
עם מקל מחודד חום ירקרק. יום אחד בגלל שהמחליף נתן מכה לרכבת,
היא התחילה להשתגע.




אני חותם על
הסלוגנים לא
בגלל האגו
רק שיהיה יותר
קל לראות אם
פרסמו...
בעצם זה כן
בשביל האגו...
אבל רק אני יודע
על זה... כך שזה
ממש לא משנה.




ם. ףץךן אגואיסט
שעובד על עצמו.


תרומה לבמה





יוצר מס' 38816. בבמה מאז 10/8/04 15:16

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לעידו מונטנייז
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה