|
הסתברות; זה הכל. הכל צירופי מקרים , הקשורים במהלך עניינים
כלשהו שהיה צריך להתרחש קודם לכן.
ואז זה קרה; היא חלפה מולי; היה ניצוץ, באמת, גיצים עלו
מהפרוג'קטור שהאיר לכיוונה מכיווני.
|
לכל מקום אליו אני הולך, אני לוקח איתי קיר, כותל, חומה; שם
אותה עלי כשריון; יש בה צוהר קטן - דרכו אני מסתכל על העולם.
|
ידעתי מיד - עלי לרוץ ולשים את האפוד הקרמי.
|
הם לא הציגו את עצמם או טרחו לשאול אם הוא מתיר להם להיכנס
לביתו ולחדרו, אלא הגיעו אליו והחלו לדבר אליו.
|
4:30, לונדון
"היום בעוד שעה יעבור בחור כבן 23 בריצה באזור התחנה הקבועה.
הוא יהיה בנעלי ריצה אפורות, חולצת דרייפיט אדומה ומכנסי ריצה
כחולות - שים לב טוב טוב לצבעים", אמר ארנולד בתדריך.
"בשניה שתראה אותו, תדע שהאדם שיגיע מיד אחריו הוא המטרה
שלנו", המשיך.
|
"היי שמת לב שמכונת הכביסה התחילה פתאום לעשות רעשים מוזרים?"
"כן, למרות שהיא תמיד דיברה אלינו, פשוט מעולם לא הקשבת לה;
אני, לעומתך, שם לב תמיד לדבריה, היא מאוד מעניינת".
"אחי, כמה סמים לקחת?"
|
תמיד הוא שם, לובש את אותה חולצה שחורה, את אותה הכיפה
בלוויות.
|
בכל פעם שהיה רואה אדם לבוש בבגדי ספורט, עם נעליים לרגליו
הדבר עורר בו צורך עז לשלוח יד אל האקדח.
בתחילה רק זה בלבד עורר בו את הצורך, אך עם הזמן גם מראה של
אנשים שנראה כאילו הם רוצים לרוץ לאנשהו אך חוששים מאיזושהי
סיבה.
|
הסתכלתי מסביבי, פתאום הכל נראה איטי יותר, הכל נהיה מוזר -
קצת מעורפל, ופתאום נעצר לחלוטין.
|
לפני מספר שנים המציא איזה חוקר מוח מכשיר מוזר ומעניין כזה -
אתה חובש אותו על הפנים, ומחבר למוח בעזרת אלקטרודות שמוחדרות
אליו.
המסכות האלה מופלאות לחלוטין - הן גורמות לאופי שלך להפוך לכל
מה שתחפוץ בו ואף לשנות את תווי הפנים, מנח הגוף ואצל רוב
האנשים גם את
|
כל חיפוש אחר רופא כזה העלה חרס; לבסוף החליט ללמוד רפואה.
הוא סיים את לימודי הרפואה בהצטיינות, למעט הפן המעשי - בו היה
לו קשה במיוחד, בשל ידיו השמאליות.
הדוקטור נהיה עם הזמן כירורג ידוע, אשר חקר את הנושא לעומק
והתמחה בכירורגיית גפיים.
יום אחד, על אף שהת
|
"נראה לי שאלך לקחת עוד קפה" אמרתי לדניאל, האחות שהייתה איתי
במשמרת. כשחזרתי עם כוס הקפה בידי קרה משהו מוזר לחלוטין -
נכנס אדם לבוש בבגדים שחורים אל המחלקה והחל לדבר איתי.
|
בואו נצא מנקודת הנחה שכולכם יודעים מי אני, הרי כולכם נתקלתם
בי בעבר.
אתם יודעים את שמי - מצויין, אך רובכם לא יודעים מה אני שווה,
או אפילו מה אני מייצג.
|
הכל התחיל כשהוא חטף בעיטה בביצים.
כן, הוא קצת היה בלתי נסבל; עדיין - זה לא סיבה מספיק טובה, אם
תשאל אותו.
הוא המשיך כל הזמן רק להגיד - "זה הדבר הכי חסר כבוד ושפל
שאפשר לעשות"...
חלק הסכימו, חלק לא; לו לא ממש היה אכפת...
|
העתיד כבר כאן! הכריזו שלטי חוצות בכל עבר.
הרפואה מתקדמת מתמיד, הטכנולוגיה מרקיעה שחקים והכלכלה
מתייצבת, וכך גם הפוליטיקה.
|
פתאום נפלה עלי ההבנה - חיי המשפחה האלה, הם לוקחים ממני יותר
מדי. ההצלחה שלי בעבודה מתנגשת איתם כל הזמן, ובמיוחד איתה -
אשתי.
|
כלפי חוץ היה הקיבוץ שלו מקום אידיאלי, כולם אוהבים את כולם,
כולם עוזרים אחד לשני ומסתדרים - ממש אוטופיה.
|
"סבא ענה ששמע את הבן של אחד מהחברים שלו בבית האבות מדבר על
חיים לאחר המוות, בגירסה המודרנית... כשאתה מת אתה הופך
לאתר...
|
כל עלבון שנאמר לו היה נחקק בתוך גופו כחתך, ללא כאב פיזי
גדול, אך עם השפעה נפשית עצומה.
כך במשך שנים, כאשר קראו לו "אפס", "בן של הזונה השכונתית"
ועוד כינויי גנאי שונים, הוא רק ספג עוד ועוד חתכים וצלקות.
|
במהלך המחקר הועמד שי במספר מבחנים שונים הכוללים סיטואציות
אנושיות שונות, ולבסוף התגלה כי נכשל במבחן.
הרופא הנהן ושחרר אותו לביתו.
|
פתח תקווה, 5:40
היא נכנסה למכונית ונסעה. היא ידעה כל מה שעליה לעשות, אך החלה
לחשוש שלא תצליח. בגלל כל מיני דברים ומחשבות מוזרים שעוברים
עליה לאחרונה.
בני ברק 7:34
בכניסה לבנין היא ראתה את שם המשפחה "כוהן" וידעה שזה הסימן
שלהם שפה אמורה להתקיים הפגישה.
|
הוא היה בעל לב זהב, כזה שכל אם ואב היו רוצים שיהיה הורה
לנכדיהם.
בכל דבר שעשה היה נראה שהוא עוזר לאחרים, או לפחות מנסה לעשות
כך.
עם זאת, היה באופיו דבר כה מנוגד והפוך לתכונה זו -
|
כל אחד צריך לשאול את עצמו מתישהו אם הוא מוכן לזה.
|
לא צריך להחליף בגדים כדי להתחפש.
|
ההגנות האוויריות, הקרקעיות והימיות יצרו בועה - לא רק של
הגנה, אלא גם של מבט למציאות. בזמן שראשי המדינה המשיכו להגיד
להמון שהמצב לא יכול להיות טוב יותר, המשיכו האויבים לחזק את
יכולותיהם
|
עמוק בתוך ראשה התרוצצו מחשבות שונות, אך הן לא היו הדבר היחיד
שהתרוצץ.
|
שיר ידעה הרבה על אותו חייל, שכן קראה עליו רבות. מספר שנים
לאחר מכן, אותו בחור צעיר גילה כישרון אמנותי טמון בו, והתעתד
ללמוד אמנות באקדמיה ולמצות את כישרון זה.
בזמן זה יצא העלם הגרמני עם גולדברג כשנתיים.
|
שטיח אדום, כזה כמו של הוליווד ושל הפרסים הנלווים, היה פרוש
בפני לעתים לא מעטות.
במהלך חיי גם נבנו לא מעט דרכים רק עבורי, ונשתלו מדשאות רכות
עליהן יכלתי לרוץ ללא חשש מנפילה.
כעת, פתאום, השתנה הכל.
|
"לך על זה, מה יש לך להפסיד? זה לא שיש לך כבוד גדול במיוחד",
אמר אחד.
"לא, היא לא בשבילו, למרות שהם מתאימים כמעט לגמרי, זה לא
מתאפשר בגלל ההפרש הגדול בינהם"
|
גם אילו היה מאמץ את אוזניו ועיניו לקצה גבול יכולתו לא יכל
לשים לב אליהם
|
הסתכלתי בשעון. סוף סוף הגיע הזמן הזה... חיכיתי לו לא מעט,
וכשאני אומר לא מעט אני מתכוון למספר שעות. התעצבנתי מעט, אחרי
הכל לא בכל יום אתה קובע פגישה כזו ומתכונן לקראתה כל כך הרבה,
אך כשמי שקבעת איתו מבושש להגיע ואתה כבר חושב לחתוך, זה מביא
לך את הסעיף.
|
"תראו אותו... ככה סתם נגד הזרם".
"בנונשלנטיות מעצבנת כזו הוא פשוט מתעלם מכל ההתנגדות שהוא
אמור להרגיש ועולה עוד ועוד"
|
לכל אחד היה שק של דמעות בעין - מין דבר ביולוגי לא מובן כזה,
שתפקידו להפריש נוזל לעין במצבים שונים, שביניהם גם בכי רגשי.
לה לא היה כזה.
|
הדיבורים ביניהם היו סוערים ורעש רב עלה מהאזור בו ישבו.
ברגע שהגעתי לידם, פתאום היא התפרצה, בלי שהצגתי אותה קודם
לכן...
|
אוי לו למי שיסטה! הטור אינו סובל זאת
אוי לו למי שיחליט שונה! את עתידו לא ניתן לחזות
אוי לו למי שיעשה אחרת! אסור כאן לנהוג באופן שונה
אוי לו למי שיפתח את עיניו! להיות בלי כיסוי זה לא מהנה.
|
החברה צריכה שינוי! שלטים מוכנים בידי ההמון,
החברה צריכה שינוי! צרחו שם כולם אחוזי שיגעון.
החברה צריכה שינוי! את השלטון צריך להפיל,
החברה צריכה שינוי! כל אחד כאן מרגיש שהשני טפיל.
|
במירוץ האינסופי של החיים, כולם יודעים; תמיד נגמר עוד מלפני
שהוא מתחיל.
המירוץ האינסופי שבעולם, הוא לכולם; ממנו אין בורחים.
|
סבא סיפר לי על קונצרטים גדולים,
עשרות נגנים והמון זמרים,
הופעות אדירות של פעם בחיים.
|
הגלגלים שלי במוח מסתובבים בלי סוף, אבל קשה לחשוב - עברה פה
ההיא עם המחשוף.
מיליון מחשבות עוברות עכשיו בראש, מדוד המלך, דרך פסנתר
ואחשוורוש.
|
רוצה להיות רוקר ששובר במות, שתמיד נמרחות עליו בחורות
עירומות.
רוצה לנגן מנגינות די טובות, לא להפסיק לשבור לבבות.
|
אני ממשיך לשתות עוד ולא משתכר, בעוד האלכוהול ממשיך להתייקר.
שוב רציתי לשכוח, את הזמן פה למרוח; כבר אין לי עוד כוח
בכלל...
|
אני כל כך צריך אותך עכשיו, כל כך רוצה אותך;
שתעברי לי בראש, שתשאירי לי במחשבות.
|
אז למה עכשיו זה כל כך שונה? הרי ביקשת בעבר בקשות גדולות פי
כמה מזו.
מה כל כך קשה בלעשות את זה? מה כה קשה בלבקש ממנה דבר כל כך
קטן? בקשה קטנה בסך הכל...
|
פעם אחת, למשל, לפני שירדתי מהרכב הממוגן בדרך לעוד הפגנה
שהיינו צריכים לפזר, שמתי עלי את המסכה של החייל הקשוח וחסר
הפחד.
|
ברור, שרוט זה תמיד "בקטע טוב", כי אם לא הרי לא הייתם מדברים
איתי או מעזים להתקרב אלי, וכנראה שהייתי מאושפז איפושהו עם
ריפוד בכל מקום.
|
אני מעולם לא הייתי אחד כזה.
אף פעם לא היו אנשים שראו אותי עושה את הדברים שאני עושה וחשבו
לעצמם "וואו, זה מעל המצופה"...
|
שיגיע, שיגיע, שיגיע!!
אני כבר משתגע.
|
|
|
יש לך ספר אתה
כל הזמן קורא בו
תפסתי ממך חכם
מסתבר שזה סתם
פורנו
קקטוס בדילמה |
|
