|
אני מצחיק אותה, לא בעיה, נולדתי מצחיק ואמות מצחיק,
אני מצחיק בכל תזוזה, עפעוף, ניד אף, רפרוף ריסים,
המצלמה שלי מתקתקת, מנציחה, צופנת, כל חיוך שלה, כל עצב, קמט.
|
אולי תכתוב עלי שיר? סיפור? רומאן? נובלה? טרגדיה? אלגוריה?
|
קם בבוקר אל חוסר הרצינות,
ועד הערב הם מדקלמים ציונות.
|
קלטות וידאו ברוסית
ותדריכי פילאטיס
|
הדובה הגדולה תשחרר
את מלוא הזעם והדין.
|
ספוגי ענק ניסו לנקותך מזכרוני הדביק
|
כאן - במקדונלדס,
לא בכסית.
כאן אני כותב,
ללא פת שחרית.
|
אני אוהב אותן זרוקות כגוויות על האספלט הדהוי,
|
שפנפנות קו 61 מגישות לך זיתים בנברשות בדולח
אתה שותה קפה שחור ומרגיש איך הלבן ממריא ממך כמזוכיסט
|
בחיוך לא יכולתי לעמוד
ולא יכולתי לא לעמוד.
|
העולם יחדור פנימה
ויהרוס את כל מה שעכשיו.
|
היא הורידה את החולצה
ואמרה אני אני,
לחשתי לה אני אני.
|
אני מכבה את חיים יבין
והולך לישון מוקדם.
|
הוא רוצה את בשרך בעשן הגהנום,
טרי ובוהק ועסיסי.
|
ותראי בטלוויזיה
את פסוקו של יום
ודגלים
|
ולנו לא נשאר קורטוב צחוק בריא,
אולי חרחור
|
כל השדים והרוחות
סוחפים אותי בריקשות עקומות
ואת לא מהווה מכשול.
|
את תשירי לי מזמורים של מאיר אריאל
ואני אתפלל כלו ריד על גדות הוולגה
|
את תלכי בשדה
בכפות רגליים דואבות
|
שולח אותך לבתי זונות שלא נדע
שלא נדע מצרות שלא נדע,
מי ידע?
|
כפסע מבין אצבעותיך טמונה לה האמת
את חובשת כפפות סקסיות
והשמש מטילה קרני אור מצחיקות עפעפיים
אנחנו ברומנטיקה מסוכרת
|
אין לך בושה.
רטובה באמצע אוגוסט,
את מפתה כל עובר ושב.
|
לנשק קימורים מדויקים ברפרוף מגושש,
לפרפר בתוך רשת חוטים מוכת תרעלה.
|
נקבתי נקבים נקבים, חריצים חריצים, על בדלי נשמתך במאפרה אחת
יותר מדי, על שולחן פורמייקה כהה, נמוך וזהוב רגליים, ליד
הטלוויזיה הישנה בסלון.
|
אני מביט באותה שמש דועכת
כמו חלפה לה תהילת עולם של תקופת הצהריים
|
ואת אל תחנייני אותי,
אל תקנייני אותי
|
הפכי אותי למדוזה תלת ראשית
שפכי אותי על ראש של נהג מונית
|
כשהיא מתקלחת ,
נדלקים כל אורות הניאון.
|
אולי נדקלם מונולוגים מ"אילוף הסוררת",
|
אני קושר אותך באופן טבעי,
קשר ילדותי.
|
אני מכוון אקדח אל קו האופק
|
אולי תרצי להעלות את ישבניך על מושבי העור של הפרארי?
אני רוצה למשוך לך בגרביון כמו זחל רעב
|
סליחה, מה השעה?
סליחה?
אפשר לצאת איתך, לאהוב אותך,
שנצא ותזרקי אותי באמתלה...
|
כן כן, הבלתי יאומן קרה. גבירותי ורבותי, אחרי שנים של ציפיה,
קבלו אותו.. העיתון שהרטיט מיליונים - שטקר!!
(הגיליון הראשון מתוך הטרילוגיה)
|
את שורפת אותי
וזורקת לפח.
|
אל הארכיון האישי (213 יצירות מאורכבות)
|
|
לא...יש
חיזבאללה, ויש
טנזים, ויש המון
סוגים של ערבים
מחבלים, יש
חרדים ויש
מתנחלים, יש
קיבוצניקים ויש
עירונים, יש
מושבים ויש
מושבות, יש
בחורים ויש
בחורות, יש לי
משהו בתוך העין,
וכל זה אצלי על
הזין!!
למרות שאין
לי...
בחור מסורס |
|
