|
עידו פרייזלר החל דרכו בשיעורים המשעממים בבית הספר
היסודי כשהפך מילים משעשעות לשירים שלמים (ע"ע מועמר
קדאפי, להטביע פקק, טסטר במשרד הרישוי).
לאט לאט התגלה כשרונו האמנותי של הכותב ושיא הקריירה
הגיע כשזכה בתחרות כתיבת שירים שהתקיימה השנה.
מעת לעת מנסה הכותב לשלוח שירים ללהקות מפורסמות,
בינתיים ללא הצלחה...
בדף זה עד כה יכולתם לראות שירים בינוניים של הכותב
בשל בעיות טכניות קלות. בשבועות הקרובים יתפתח העמוד
ויתווספו יצירות חדשות.
ממליץ במיוחד על "השיר של הדברים שלאף אחד לא אכפת
מהם"...
הנה הילדה שאני אוהב
בשתי צמות ובשמלה.
ופתאום אני מרגיש בלב
מין רגש מוזר אבל נפלא.
|
ירדתי בלילה, רציתי לשתות
ולפתע ראיתי על קצה הספל
זבוב קטן שמזמזם בלי סוף
לוגם לי קצת מהפטל.
|
אני מאמין שיום אחד יהיה פה עם מאוחד,
שהעם היהודי ישוב להיות מיוחד.
אני מאמין שיום אחד הגזענות לא תהיה גזעית,
ולא יהיה הבדל בין גבר ישראלי ואישה ליטאית.
|
מעשה בגמל שפעם היה לי,
גמל מיוחד וקצת לא נורמלי.
הגמל שלי היה בצבע ירוק,
נשבע לכם, זה לא בצחוק!
|
הייתה לי פרה
היא הייתה קצת מוזרה.
היו לה כתמים שחורים,
אבל היא לא הייתה לבנה.
|
נכנסנו לאוטו מקושט כמו חלום
וכל מכרינו מנופפים לשלום
נכנסנו לדרך חדשה
אני בעלך ואת לי אישה
|
מוחמד, אחמד, מוחמד, מוחמד ועבדאללה הם
"האחים המוסלמים"
|
זהו השיר של הדברים שלאף אחד לא אכפת מהם.
כל מה שכתוב פה לא מעניין כלל וכלל.
יש פה דברים חסרי כל משמעות.
אני לא יודע למה אתם קוראים אותו בכלל.
|
היה לי חבר שקראו לו שמעון,
הוא היה הולך איתי לכל מקום.
אבל כל פעם שהוא עשה משהו רע,
היו מאשימים אותי פתאום.
|
קניתי דירה ביותר מדי תשלומים.
פחדתי לעלות על אוטובוס יותר מדי פעמים.
חיכיתי בטרמינל יותר מדי זמן.
שילמתי השנה יותר מדי מזומן.
|
פרוזאק, זה נהדר
פרוזאק, הדיכאון נגמר
תיקחו עכשיו, זה יעזור
עכשיו הדיכאון כבר לא יחזור
|
אי אפשר למות משינה
אי אפשר למות מלמידה
אי אפשר למות מלהקשיב
אבל אפשר למות משעמום!
|
אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
|
|
החיים הם לא
מסריחים...
הם פשוט מריחים
כמו בושם זול. |
|
