[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 146128962 146128962  Kid_A

לא אדביקך, אהובתי
לא את אותי (אייך?)
והמרחק,
שביננו דחקת-
הוא כל משך-הרגע
אשר
נהיה.

אותי הן הכרת,
צופה בחמה:
אני הוא רודף התמורות
מלא-כלום
לדבר מה.

לאונרד כהן /אותי הן היכרת (תרגם: קובי מידן)




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
הנה אני כמו בסרט אמריקני, על שלל ציוניי והישגיי, יושב בפינת
אולם הספורט בהצגה של הצופים - ואת כתמיד במרכז העניינים,
מפזזת עם ידיד שהוא אולי יותר ואולי לא, ולא בטוח כלל אם את
נעה לפי המוזיקה או היא לפי תנועותייך מתנגנת מעצמה - במלודיה
עכשווית של מסיבות שכר

שבועיים, ושלושה, וחודש, הייתי מבקר אחת לכמה ימים בספריה,
ורואה אותה, תמיד שם, תמיד באותו מושב, ולמול חיוך מבויש מדלקם
עוד שורה ועוד שורה, שירון לצד מילה סתומה, ולא מצליח להוסיף
דבר מעבר לכך, לא מגע ולא אימרה, לא חיבוק, לא נשיקה, לא ברכת
ערב טוב.

יופיים של הדברים, ואם תשאלו אותי, יופיה של כתיבה באשר היא -
אם אלגנטית וסוחפת למחוזות רומנטיים או בנאלית ועממית כבורקס
במזנון העבודה - יופי זה, נובע מהפתאומיות שבו. יכול אדם לסוב
לשולחן בערב שישי ולפתע יצוץ בראשו רעיון לסיפור או לשיר...

האמת שתמיד ראיתי בעצמי בחור מושך, וכי למה לא? אני פרומתאוס
הגדול, ויש לי כריזמה ויכולות ודמיון, ואני היוצר והבורא של
האדם באשר הוא. אני שעשה את האדם, ולא כל מיני חאפרים כאלה כמו
אללה או אלוהים או ישו והלאה והלאה. בחיי, תשאלו את זאוס
שיחיה.

בדרך חזרה ממגרש הכדורסל, מעוגן וחגור היטב במושב הנהג של הרכב
הגרמני העתיק של אבא, הבחנתי לפניי ברכב יפני חוצה את הכיכר.
לכאורה, מקרה סביר, רגיל ואפילו די בנאלי לכל מי שיצא לו לנהוג
בכבישי ישראל.

מבט זריז שמאלה מגלה שיחה ערנית בין בחור ובחורה במדים, שמיד
הופכת לזירת התגוששות שפתיים אימתנית. הוא מאגף מהסנטר, היא
מתגוננת לרגע מכיוון השפה התחתונה, ומיד נכנעת לכיבוש העליונה.

יומן
בשיחת הטלפון האחרונה שזכיתי לבצע ברשת אמריקאית, לפני שעליתי
המטוסה, הסברתי ללילך את משמעות המילים, "טרמינל, ז'טם איי לאב
יו, טרמינל בלה מיה". את, אמרתי לה, המסוף שלי. לך המדרגות
הנעות, הדיוטי-פרי הגועש, הכרוז באותו קול נשי מונוטוני...

הוא חמוד ברמות קשות, מצחיק, וכל הדרך, וזו וואחד דרך, הוא רק
התרכז בלעשות לה חמים ונעים. אם לא בין הרגליים, אז לפחות
בבטן.

רומי התחילה להיראות, לראשונה, כמו אישה בגיל העמידה. היא
נפטרה ממקל ההליכה, זרקה עמוק בארון את כתנות הלילה הפרחונית,
ואפילו שיני הבינה שלה החלו צומחות במקומן. ערב אחד אפילו עצר
אותם בחור צעיר, שהיה בעצם מבוגר משניהם, ותהה בלי בושה אם היא
תרצה להתלוות אליו

ככה זה נמשך חודשים ספורים, נאור ודניאל הפכו לזוג המוזר של
השכבה. המראה של שניהם יושבים כשידיה של דניאל סביב נאור וידיו
שלו שמוטות-משהו על הדשא הפך לשיגרה. רק גל וחבריו תמיד צחקו
עליהם, וגל תמיד היה מוסיף איזו צ'פחה. דניאל תמיד תהתה למה
נאור לא מגיב.

אפשר שהייתי מחבק אותך כמו אז ביומולדת שלך. מנשק לך את הלחי
רק כי זה כבר מתבקש ומרגיש את אותה הרכות, זו שמוכרת רק למי
שכבר ישב על ענן אחד או שניים בחיים.

התעוררתי שעה בערך לפני הנחיתה בבן-גוריון, 2:00 בלילה, ואני
משוטט במטוס. ראיתי אותה ישנה בזמן שחברה אחרת ראתה את הסרט
שהקרינו. לחשתי לאחרונה, "חברה שלך יפה כשהיא ישנה". הנהון
מבין.

לומד זו הגדרה לא מדויקת. מבחינתי זה הכל מעגל עם מפסק שבור...
אלקטרון נכנס למעגל, אלוהים מוציא אותו, אלוהים עושה את זה
שלילי. זרם I, זרם 2I, זה לא ממש משנה. האלקטרון סובב סביב
והפרוטון לעולם עומד. או שגם הוא זז, אני לא בטוח, יש לי מועד
ב'.


לרשימת יצירות השירה החדשות
היא בוכה בשבילך, או לפחות בכתה
זה מה שהיא אומרת בשירה
מה שאולי היה נכון אבל עכשיו בדיחה
כשאת הכסף מהתמלוגים היא סופרת
ליד הבריכה

זה מבעית לגלות בערב יציאה
שאין לך כבר שום מטרה
שהלב כמו באותה השורה, משיר
החליט שזה זמן ההקפאה
ואתה יוצא לעוד חגיגה ויש הקוראים לזה מסיבה או פרטיה או
הילולה
עייף ורעב ובלי בחורה
שתבוא איתך

כמיהה
עכשיו סביב עצמי אני מתפתל, ומחפש מילים לתת בהם תיאור
ולא מוצא ומחפש איזה מין ביאור
ולא כמו ביעור של החמץ אלא ביאור של מין חץ או ריח או מראה
שיזכירך
לא היית לי אהבה ולא נגענו פרט נשיקה על לחי


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
בקיץ שעבר עוד הספקת ללבוש, לפחות עד היום ההוא בבסיס הקליטה
והמיון, גופיה צהובה על טי-שירט שחור צמוד שהחמיאו לגופך
והבליטו את העיניים הכחולות, וג'ינס שמכסה כמו ציפוי דקיק את
הרגליים והישבן. כל המקומות נכונים,




חיפשתי את ממלכת
הסלוגנין

הסבירו לי איך
להגיע, ואיכשהו
התגלגלתי
לג'נין


חזל


תרומה לבמה





יוצר מס' 23023. בבמה מאז 30/12/04 21:44

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לעידו דמבין
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה