[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ילידת הארץ, 1942. שחקנית תאטרון, קולנוע וטלוויזיה.
שיחקה ברוב התאטראות בארץ ובהצגות פרינג'. בסרטים
"נועה בת 17", "אדמה משוגעת" ועוד.  בסדרה "הסודות
של כינרת" בטלוויזיה ועוד.
לימדה משחק במגמת תאטרון לבגרות.
עורכת לשון פעילה דרך חברת אלטל.
כותבת שירים במשך שנים רבות.
פרסמה באתר ליטרטורה תחת הפסבדונים דט חסין.
פרסמה מספר שירים בעיתון 77.
מפרסמת שירים בבלוג pirpurim.




לרשימת יצירות השירה החדשות
כאב
הַיְכוֹלֶת הַזֹאת
לכתוב אוכף,
סופגנייה, סֶכֶר
נשמה ולשון

אינטרוספקטיבי
הרי זו זיקית, קיבינימאט.
הרי לא החלפתָ משקפי שמש,
לא שיניתָ את האופן שבו אתה נכנס למכונית,
וגם האופן שבו אתה יוצא ממנה
תואם לחלוטין את התמונה.

אהבה
אם לא הייתָ
הייתי חובשת קסדה,
מוציאה את האופנוע מהחנייה
ובבגד עור
הייתי טורפת מסלולי המראה.

וידוי
טעם הזיכרון הנמס
כטעם הבחילה
אחרי הקצף.

גורל
מפת העורקים על גב כפות ידיי,
מזכירה לי שהילדות
חיזיון רחוק
הולך וטובע.

געגוע
השקט הפנימי לשבת בִּדממה,
לא לזכור, להמשיך ולנשום בנוף הֶחָדש.
לראות את מה שנותר,
את מה שיבוא במקום מה שנגזר.

בדידות
לא עיוורים -
הסיכוי והסיכון וכוס הבירה מונחים לפנינו.
לא מצליחה לעצור את הרעד בידיים -
מביך.

מצב
מעגלים תמיד במעגלים
פחד מוות רוקד בהילולת שדים

מצב
שוב מפנה רף היצירה מקום
לרף ההשראה.
ראשון ראשון ואחרון אחרון
נכנסים הבגדים לארון

אהבה
הרצונות שלי מתנקזים לאחד.
שתפתח את הדלת
תעמוד
תביט
ולא תגיד מילה.

אכזבה
שאלתי, למרות שידעתי.
עניתָ.
צעקתי.

מצב
גבר מבוגר, איש
בסוודר אפור,
מפנק את עצמו
באמצע היום

וידוי
לא נתתי לה
לקרוע בי
את קול הנשמה.

געגוע
הייתי רוצה
את אימא ואבא
להשכיב לישון.

ארוטי
הייתי אתךָ הלילה
והיו שם רַבּוֹת

וידוי
פעם כשהייתי קטנה
הוצאתי חֲצִי לֶחִי לשרה'לה השמנה
והתחבאתי מאימא שלה מאחורי הדלת -
בפינה.

יחסים
התשוקות באות למחרת.
כמו קצה של חוט
מציץ מתוך גרוני.

אינטרוספקטיבי
מילים מילים מילים
הדף מסמיק.
מחר, מחר, TOMORROW
גם לאושוויץ מתרגלים.

רומנטיקה
למתוח את הרגע
שלא יופיעו
הכתובות
שלעד לא ייגמר.

ארוטי
לו ידעתי,
הייתי לובשת חצאית רחבה - פעמון,
פושקת רגליים,
הופכת צדדים.

יחסים
עטוף אותי בקוביית עופרת יצוקה.
חסום את איבריי המתפרצים
בכל כיכר הומה
כמו מזרקה של מים,
אש ומוסיקה.

יחסים
כול יום כשתשוב
על שולחן בפינה
מילים אסורות לפרסום
על דף כתוב אניח.

אינטרוספקטיבי
בבית מוגן,
רק שני חדרים
וחלונות גדולים לים,
אני מנהלת קרב מאסף
לבנות לי זהות חדשה.

כמיהה
תביט בי,
בבקשה!
אתה רואה? בת -15.
מכנסיים שחורים, חולצת מגבת לבנה.

אהבה
נגעתי לזִקנה בקצות האצבעות
ולא נכוו.

מצב
בינתיים
ירדתי לקנות תותים.
בינתיים
רקחתי ריבה.

יחסים
בוא,
לא נהרוג את המסתורין
באינטימיות יתר,
הכאב מתוק מדבש הַמֶשֶׁךְ.

גורל
ראשי על רֹאשה
לשווא הִשְׁלֵיתִי את עצמי
שאני שונה.

אכזבה
כל כך פשוט -
גבר
אישה
פגישה.

מצב
צבעתי את שמש הבוקר
בסגול.
משחתי עפעפיים
בכחול.
כיסיתי גופי
בכל צבעי הקשת.

נוסטלגיה
רֵיחַ שֶל פֶּסַח עִם רוּחַ מִזְרָחִית.
לֹא קְנֵייְדְלָךְ וְגֶפִילְטֶע-פִיש כַּצָפוּי.
רֵיחַ-שֶקֶט-צָהֳרַיִים.
זִמְזוּם בַּגְבִיעִים הַצְהוּבִּים שֶל היַעֲרָה,
חוּפְשָה.

כאב
תיבה, זה מה שנחוץ.
לא תיבת נח - תיבה הפוכה,
לא סדק בה ולא חריר הצצה.
אטומה, שבעה מנעולים, פלדת-אל-חלד.

חלום
מָה לְצִיּפּוֹר גוֹרֶרֶת רֶגֶל וְכָנָף שְׁבוּרָה
וּלְעַכָּבִישׁ טוֹוֶה קוּרִים לְמַלְמָלָה?
וּמָה לְקֶרֶן אוֹר וּלְמַלְמֶלֶת קוּרים,
שֶׁרֶגַע פְּגִישָׁתָם הוֹפֵךְ לְמַלְכּוֹדֶת צִיּפּוֹרִים?

וידוי
רפרוף אֶלֶף
פרפרי ידיים
על חלקת
שדה גופי.

שואה
למען משפחתי
ביקשתי מאבא לכתוב
למעני שושלת יוחסין

אכזבה
לפני שהוא יוצא לעבודה,
בכתונת לילה שקופה,
בדיוק כמו אמו,
אני אומרת כל מה
שלא אמרה בילדותו:

וידוי
מרגע היוולדי
אני לא מוצאת את עצמי
הלכתי לאיבוד מעצם מהותי.

מצב
הולכים אל התפילה
שבים מהתפילה.
הלב החיצוני
גולש מבעד לשמשות

שואה
היום
כדי לנסוע לאושוויץ
כבר צריך אשרת כניסה
וכסף
וכרטיס
ותודה לאל
גם טיול מאורגן.

שכול
בוא אהובי,
למחוק את הים, את האור, את הרחוב
שב מולי לארוחה, הנה הפותחן,
בקבוק היין האחרון שקנית
עדיין פקוק
אבל את המצעים החלפתי

מצב
הַזְקֵנָה שנפלה עליי
לוטשת בי עיניים
מכל מַרְאָה,
זגוגית חלון
ולא לראווה.

אהבה
לאן לוקחים את האהבה
במקום בו אני מונחת
אם לא למקום כאב
ולא לרצח

יחסים
בהתחלה היינו ילדים
אחר כך אכלנו אצלה
בשבתות ובערבי חגים.

געגוע
ויהי ערב ויהי בוקר
לילה אחד ואין יום.
ויהי ערב ויהי בוקר
לילה שני ואין יום.




אל הארכיון האישי (6 יצירות מאורכבות)
"נשק אותי! נשק
אותי עכשיו!
מאוווווה.."




לחמניה צלויה
עושה חזרות מול
המראה


תרומה לבמה





יוצר מס' 91385. בבמה מאז 15/2/16 16:54

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לעידית צור
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה