|
חיה בפיצול
רגל-פה-רגל-שם, ראש-פה-לב-שם
בתנודות הנדנדה
ממזרח למערב, מימין לשמאל
ובחזרה
באמצע שירים ודברים אחרים
חלק מהשירים מחולקים על-פי סדרות:
"שירי חצר", "שירי ים",
"מקום", ו"פערים". "עידן בלה"
וסידרת "שלושה נעלמים".
בארכיון: "שירי מרתף" ואחרים
החיים שמחוץ לשירה:
http://www.visualarts.co.il/studio.asp?type=graphic&ARTISTID=180
השירה כעיצוב הבית הפנימי
הכוונות לא יוצאות
ככה סתם מהבית
הן גרות
ב ר ו ו ח
שבין המילים.
השיר יוצא אל
מרפסת התודעה
ומקריא את רגשות הקורא.
כל שנה, כשמתקרב יום הזכרון, הדברים חוזרים ומתבהרים, התמונות
חולפות בראש שנים אחורה - בהתחלה בסלואו-מושן, אחר-כך זה רץ...
|
האי-שייכות
רצה אחרייך כמו ילדה קטנה
המחפשת בך הורים
כתובת אבודה
|
לקקה פצעיה ובלעה
ארבע א-שליות טריות
מיותרות
|
יד ענק חרשה פה תלמים אצבעות-אצבעות
|
הפלאתי לעשותך בגופי
בלא משים
כמו על פי אקסיומה קבועה מראש
|
כמו הומלס רעב אתה תזחל אליי מתחת לשמיכה
להתחבר אל חבל הטבור
תשתה בצימאון את ההיסטוריה המתמשכת של גופי
|
באת לי בלשון המעטה
בלשון רכה, לשון מגששת
לשון מופשלת-אגו
לשון שמלקקת לי את התחת
מתעלסת מעדנות עם הלשון שלי
מתכרבלת לי בקפלי הנשמה
|
באין אפילו סקסופון-בלוז לרפואה
הימים ימים אילמים
שעות מכווצות לשניות מעושות
לשלווה סמיכה
|
כשבמקום סקס אני כותבת שירים
אני עושה את שלי
ומפסקת
|
כשהפחד משחק עם האושר בנדנדה
קם עולם, חדש מדי בשבילי
מרעיש את גבולות ייסורי העונג
|
גל מיוחד מתנפץ בי
מישבר הכאן והניצחי
עדי יהלומי
מתוכשט
מזדקק ל-הוא.
|
שוברי קופות, פורצי גדרות
מרקיעי שמיים - היו ה"עייט"
והשוויץ המציץ דרך סומק הלחיים.
|
כשאתה לבסוף נרדם בגללי
רחוב הירקון כמו מרקחה
ויכוחים סודיים על אמיתות הדברים
ואני הרי לבדי -
תהלוכה של שקרים
|
אולי
נדבר על אפשרויות הבריאה.
|
וכשאתה תבוא אלי עם הפנים נדבר שוב בתלתלים.
אתה הנכון ובהיר - תפער את הפה
של חיה רכה:
"מה שאצל אחד נחשב למעשה
אצל השני הוא חתיכת מילה."
|
אם הבית הוא המוח
המרפסת היא לשון התודעה
|
אתה מטליא חיוך דק, מנוחש ומצופה
פניך מתוחות על אריג קודר
|
ואיך עוברת בי שיירה
של נמלים עמלות, פירורי עצבות
|
לשניהם כתרים על הראש
כמו שמישהו נתן פקודה:
"עכשיו טווסים!"
|
על מרפסת דקת גו
חוזרות ונשנות
מחשבות עבות בשר,
זהו המקום
|
השמים גומרים את היום,
זורקים מבט אחרון בראי המים
לפני שיתכרבלו באפילת השיגרה....
|
שמת את עצמך
רקומת פייאטים
בצבעים זוהרים
משחררת דרורי רמזים
בהפשטה
|
חומר כימי מסויים פיצל
או-
תי
לשניים
|
עוד אתה ירוק
וכבר נושא
זרע מיותם מרחם
נד ומצפה,
אולי אפול עליך
ישר לפה
|
הילד שרוע בצד הכביש
הוא ילד שוליים
שוכב בידיים פשוטות
על בטן לא מורגשת
|
שוב אותו חלום
שוב אותה ילדה
מישהו השיב את הילדה
על ריצפת החלום שלי.
|
ציירת עולמות
פיסלת דימיונות
רקמת אפשרויות
|
אל הארכיון האישי (12 יצירות מאורכבות)
|
|
כל אדם זכאי
לחירות המחשבה,
המצפון והדת.
חירות זו כוללת
את הזכות להמיר
את דתו או את
אמונתו ולתת
ביטוי לדתו או
לאמונתו, כפרט
או כציבור,
ברשות ביחיד או
ברשות הרבים,
באמצעות הוראה,
נוהג, פולחן
ושמירת מצוות. |
|
