|
מָצָאתִי תְּרוּפָה לָעֶצֶב, אָמַר
נַעֲרֹךְ הֶכֵּרוּת
לְמָשָׁל בֵּין הָעֶצֶב שֶׁלִּי לְשֶׁלָּךְ
אוּלַי יִצְמַח מִזֶּה מַשֶּׁהוּ טוֹב
|
כְּשֶׁנִּשרַף עָלֶיךָ בֵּיתְךָ
טְמֹן יָדֶיךָ בְּגֶחָלִים עֲשֵׁנִים
בָּאֵפֶר (שֶׁפַּעַם הָיָה שֻׁלְחָן,
כִּסֵּא אוֹ פְּסַנְתֵּר)
|
אַתָּה צוֹעֵק לוֹ
צֵא
וְהוּא אֵינוֹ יוֹצֵא
|
|
|
שערו בנפשכם אשה
שופעת, גדולת
חזה, ישבן
מהודק, ירכיים
מרטיטים, פני
אלה, צואר
ברבורי.
גמבה היא
ההיפך.
זוזו לסטרי,
מאוהב. |
|
