|
כמו רועה צאן שלא משנה כמה כבשים יהיו לו,
לדבר עימן הוא לא באמת יכול.
שלום,
היוצר לא פתח את הדף כדי להראות אותו לכל החברים
שלו
למעשה הוא גם לא ממש ידע או יודע למה הוא פתח אותו
אבל בכל מקרה גם אם זה לריק או לעורך שמאשר את
היצירה עדיין מישהו קורא את זה.
סתם שתדעו שאם אתם קוראים את זה אז או שנפלתם עליו
במקרה או שהוא אמר לכם שיש לו דף מה שמאוד מוזר ולא
הגיוני
הוא שכב שם
מחכה לסוף
כל שרצה הוא
|
נגרר על הרצפה, מושיט יד כחושה, שכל ורידה בולטים. אגל של זיעה
ניגר מהקצה הימני של העין לאורך הלחי ומתנפץ על הרצפה.
רעב, מת מרעב.
מורעב כבר שנים על גבי שנים.
|
כשהכול אפרורי,
מופשט וציורי.
כשהחושך מואר
ולאור די קר
|
בתוך שדה של קוצים
כמו פרח קטן
גדל בשקט
בוקע מתוך ענן.
|
בעולם מחייך שהכל בו טוב,
שוהה לו ילד די רטוב.
|
כמו מוסתר מאחורי הרבה חומות,
מעבר לשדות, לעמקים, לנהרות.
צפון רצון שקט, אך עז,
מכורבל שם בשקט,
|
הכל מבולבל הכל מעורבב,
הכל הפוך ומסובב
|
מתיישב על הכיסא, מט ליפול . מתנודד.
חושב כיצד חמקה מידו הפיסה האחרונה ללא כל שליטה. ואולי הייתה
לו שליטה והוא פספס אותה?
מתי תגיע אחת שוב? האם האחרונה שמא תחזור? מה יהיה עליו?
|
ההצגה מתחילה מכבים את האורות
אני יושב שם בחושך מחכה לאור הזרקור הראשון
ורואה אותה שם, עלטה חלקה
אפופת שקט זוממת וחלקלקה
|
לא נכנע אף פעם,
אך שבור לעולם
|
אני אוהב אותך כמו שלא אהבתי מעולם.
אני אוהב אותך כמו שאני לא יודע לאהוב.
|
עומד כרגע מול הגדולות שבסכנות. החיים. כולם הרי מתים מהם.
מנסים למצוא את מקומם בהם. חייבים לעבור אותם.
|
האם אפשר לאזן בין השניים? אפשר לרצות לשבוע, ומדי פעם שסתם
יהיה טעם טוב בפה? מצד אחד, אתה אומר, פעם ב... נתקלים בסוג
בשר חדש וזה כייף. זה יוצר אצלך ציפייה לכשתטעם משהו חדש, ואז
גם אתה משקיע באותו סוג חדש יותר.
|
ציור בצבעי אקריליק
הראשון שלי לבד לבד.
סביר להניח שבגלל זה זה יצא ככה
|
אל הארכיון האישי (6 יצירות מאורכבות)
|
|
בעולם שנהיה
כל-כך משוגע,
טוב שיש לי מפלט
אחד - הבמה! |
|
